הים
הים קורא לי. הים קורא לי להתייחד איתו.
הגלים מתמזגים עם דמעותיי שלי, שממליחות אותו מעט יותר.
עוד קצת, עוד קצת וזה נגמר.
כל שעליי לעשות הוא להוריד את המסכות, את הבגדים, את השטויות, לתת לגלים לעשות את שלהם.
הם טובים בזה.
להסחף, להסחף במשהו שהוא לא המחשבות שלי.
להרפות. לא להחזיק חזק, זה כבר מיותר.
עוד דקה וזה נגמר, שניות מעטות לפני הסוף.
תגובות (4)
וואו,זה קטע ממש מדהים ואני ממש מבינה אותו כי תמיד שאני בים אני צפה על הגב והאוזנים במים וכל הרעש נעלם ורק הקול של הגלים מרגיע אותי ואני פשוט משחררת ונותנת לשמש החמה להכות בפצעיי הפתוחים(לא פיזית)וזה פשוט הרגשה מדהימה ונהדרת
שמחה שהצלחתי להזכיר לך זיכרונות נושנים מהקיץ (במיוחד כשאנחנו באמצע החורף)
יש משהו נורא מרגיע בים, הוא באמת גורם לך לשכוח את הצרות שלך לפעמים, אבל הוא גם מסוכן, כי אתה עלול לשקוע בו יותר מידי ולא לשים לב לכך…
אהבתי מאוד את הקטע. מאוד עמוק, יפה ונוגע.
תודה רבה על התגובה, את צודקת לגמרי:)