הילד שבך.

" אתה מדבר אליי?" שאלתי אותו ומבטו המאיים הופנה אליי שוב
" כן." הוא מלמל ואני פתאום הרגשתי שאני מכיר את הקול הזה, לא יודע מאיפה, לא יודע ממתי , רק זוכר אותו מאיפה שהוא
" אני לא עשיתי לך שום דבר .." אמרתי בטוח בדברי
" אתה לא זוכר אותי ?" הוא רעד, כנראה מפחד כי לא נראה לי שהוא רועד מקור כשיש 30 מעלות באוויר.
" אני אמור ?" אמרתי למרות שידעתי שאני מכיר את הקול שלו, אבל לא יכולתי לזהות אותו. אוף איזה פדיחות ! אשכרה הבן אדם הזה חיפש אותי כל הזמן הזה ואני אפילו לא זוכר אותו
" עידן. עידן לוי. הייתי איתך בכיתה פעם." הוא הסביר ואז הכול התחבר לי, אף פעם לא סבלתי את הילד הזה. הוא עשה לי את הגיהינום כשהיינו באותה הכיתה.
" אה. נכון ! שמח לראות אותך ! " אמרתי למרות שממש לא הייתי שמח לראות אותו.
" בטח את שואל את עצמך למה חיפשתי אותך …" הוא לחש
" נכון .." סיננתי בחוסר סבלנות
" כדי להגיד לך סליחה. על כל מה שעשיתי לך אז, שהיינו באותה הכיתה. הבנתי שהייתי בן אדם רע. שעשיתי לך את המוות, ואני כבר שנים מחפש אותך כדי להגיד לך סליחה. אתה סולח ?" הוא אמר
" אני שמח." אמרתי
" מה?" הוא לא הבין
" אני שמח שהבנת שטעית. שבאת לתקן את הטעות ." חזרתי על עצמי
" זה אומר שאת סולח לי ?" הוא נראה נרגש
" לא בדיוק." אמרתי
" מה זאת אומרת ?" הוא שאל
" זה אומר שאני סולח לך, הבוגר. אבל לילד שבך, ההוא שפגע בי. אני לא סולח . ואין לי בשביל מה. " אמרתי לו
" מה אתה עושה בחיים ?" ניסתי להעביר נושא
" מנקה ברחובות .." הוא לחש
" ואתה ?" הוא שאל
" מנהל חברת היי-טק." עניתי לו
" אה.." הוא אמר
" אתה יודע? מחפשים עובדים כמוך אצלי.." אמרתי
" באמת ??" הוא נראה מופתע
" כן, אתה נראה רציני." אמרתי לו
" רגע… מנקה?" הוא שאל
" לא! מזכיר.." אמרתי לו
" יותר כסף ?" הוא שאל
" תאמין לי, שכן.." עניתי לו
" ואתה תעשה את זה בשבילי ? אחרי כל מה שעשיתי לך ?" הוא שאל אותי
" אתה לא עשיתי לי כלום. הילד שבך עשה." אמרתי שוב
" אבל יש לי תנאי אחד.." אמרתי
" מה התנאי?" הוא נראה לחוץ
" כשאתה בא לעבודה מחר.. תביא את עצמך. כמו שאתה עכשיו, לא את הילד שבך."