הילדה החכמה
במשך שנים היא הייתה הילדה החכמה. וזהו
לא הייתה לה אישיות. לפחות לא אישיות שעניינה מישהו. היא חיכתה שמישהו יתחיל לדבר איתה ולא כדי לשאול שאלה מדעית. אבל זה לא קרה. היא המשיכה להסתובב אם החברים החכמים שלה. והיא אהבה אותם. באמת. אבל היא רצתה שגם האנשים האחרים ישימו לב שהיא קיימת. אבל הם לא שמו לב. עשו אליה חרם. הריצו אליה בדיחות. ויום אחד הם הפסיקו. הם חזרו לשגרה. עברו לקורבן הבא. היו ילדות שניסו להתחבר איתה. אבל לא באמת. הן היתייחסו אליה כמו על מקרה סעד. היא שנאה את זה כל כך. אם הזמן היא הפסיקה להיות רק חכמה. היא נייתה ילדה בעייתית. היא התלבשה יפה. אבל עדיין כולם ראו רק את הילדה החכמה
עכשיו היא כלום. היא תלויה בין שני עולמות. הילדים מתייחסים אליה כעל אנציקלופדיה. המורים עומרים שהיא "לא מגשימה את הפוטנציאל שלה" והיא רק צועקת בכל צורה אפשרית שישימו לב אליה
צעקות שאף אחד לא שומע
תגובות (4)
אני לא ממש מכירה את המצב של הילדה הזאת, אבל אני מצטערת בשבילה :/
אני כן…
אבל כבר לא…
אבל חברה שלי כזאת…
:(….
זה ממש יפה….
אולי אני רוצה לכתוב עוד כמה פעמים שלוש נקודות?!?!?!!??
מזדהה!
עדיין מתייחסים אליי כאילו אני אמורה לקבל 100 במבחנים, לדעת כל דבר שקשור לאנגלית או מתמטיקה וזה מחרפן!
ובאמת, לפעמים אני פשוט מרגישה "תלויה בין שתי העולמות" כי מצד אחד אני לא אותה אנציקלופדיה אבל מצד שני אני לא הבת הצבועה והפרחה שמדברת בלי לחשוב ופוגעת בכולם!
מורות לא מכירות אותי עכשיו… יש לי מורות דפוקות בשכל(בת בכיתה שלי אשכרה תיקנה את המורה שלי ללשון היום איזה 5 פעמים!) רובם והמחנכת שלי שהיא המורה הכי מדהימה בעולם בחופשת לידה והיא היחידה שבאמת אכפת לה מה איתנו…!
בהרשמה עשית את הכותרת גדולה מדי ואי אפשר להיכנס :(