היי!(:
ואו, לא הייתי כאן הרבה זמן. במקרה נכנסתי לאתר הזה וקראתי את כל מה שכתבתי פה. אני די בשוק מעצמי. אני פתאום נזכרת בכל מה שקרה לי, בכל ההתאבדות, העצב, החתכים.. הכל. וזה קשה לי. אז רציתי קצת לספר לכם איך אני היום אחרי שנה(: אני לא בטוחה שמישהו יקרא את זה בכלל, הרי עבר המון זמן מאז. אבל לפחות אני אפרוק לעצמי(:
אז היום אני ילדה יותר שמחה, הייתי אצל פסיכולוגית ופסיכיאטרית מאז המקרה, זה לא ממש עזר לי.. אבל היה נחמד לפרוק למישהו את מה שאני מרגישה. אני עדיין לבד בבית ספר, אבל אני למדתי לא לשים על אחרים. אני למדתי לא להתייחס, ולמדתי שלא חשוב מה אני תמיד צריכה להמשיך לחייך. החיוך שלי הוא החולשה של השונאים שלי(:
אני עדיין לא מאושרת, אבל אני שמחה להגיד שאני בהחלט בדרך להיות כזאת(:
תגובות (2)
אני מאוד גאה בך ❤️
התהליך שאת עברת באמת לא קל ולא נעים בכלל אני מבינה אותך באיזה שהוא מקום
ואני מאוד מקווה שהחיוך הזה לא ימחק לעולם
אוהבת שרית
כל הכבוד!
ואני חייבת לציין ששם המשתמש שלך מאוד מפחיד!
אולי תשני אותו?
ראית כמה אנשים דואגים לך.
גם אם לפעמים נראה שהכל עצוב וקשה, את צריכה להגיד לעצמך, "אני אעבור את זה".
תציבי לך מטרה, למשל תחביב כלשהו ותתמקדי בו. תחליטי להשקיע בו, ולהגיע להישגים.
ככה זה ייתן לך מוטיבציה וטעם לחיים. יעשה אותך שמחה.