היום שבו נולדתי…

אנשים רבים אינם זוכרים את היום שבו הם נולדו.
אך אני כן זוכר.
באותו יום שבו בפעם הראשונה יצאתי לבד מהבית,
והשמש סינוורה את עיני ובאמת שפתחה אותם.
שלא ישתמע כאן משו לא נכון,אני אוהב את הבית שלי ואת החום
של המשפ' מאז ומתמיד
אך באותו הרגע שבו יצאתי מביתי לבד משו הרגיש לי נכון.
מיד לאחר הסינוור הראשון של עיני היה לצידי ספסל מעץ,
שעליו היה צבע טרי,באופן די לא ברור מנקודת מבט עכשווית
התיישבתי ישר על הספסל והייתי מכוסה צבע כולי,ונדבק
לחולצתי פתק שהיה דבוק עד כו לספסל
שעליו היה רשום "טרי".
אני לא בטוח עד היום אם הפתק שעליו
היה רשום "טרי"היה מיועד לספסל או לי לכבוד הולדתי לעולם.
אך משו בי השתנה מאותו יום,מאז שום פתק ועליו הכיתוב "טרי" לא
נדבק על חולצתי.
מיד חזרתי לבית מלוכלך לגמרי וכאשר
אימא שלי ראתה אותי
מלוכלך לגמרי ועם הכיתוב "טרי"עליי
היא צחקה כמו שלא ראיתי אותה צוחקת
אף פעם מיום הולדתי.
אנשים רבים אינם זוכרים את היום שבו הם נולדו,אך אני כן זוכר.