היום רולטה רוסית

״היום רולטה רוסית״ הוא הכריז, והתחושה שמילאה לי את הבטן לא יכולה היתה להתפרש ליותר מאותה התחושה שאני צריכה ללכת לשם. ניסיתי להיות שקופה למרות שמדובר בכסף טוב, הרבה מאד כסף- וגם תכשיטים. הרוסים האלה יודעים איך לפנק אישה בתנאי שמדובר בחיים לפני המוות. ואז נכנס השמן בלי השם, והוא חשב שאני מספיק יפה כדי לענג את החברים המפוארים שלו ובחר בי כמו בפעם הקודמת. קיללתי בלב, ושנאתי את המבטים של הבנות האחרות שננעצו לי בגב כמו מחטים. שנאתי אותן, שנאתי את הבוס שלי ושנאתי את עצמי על זה שאני זונה אבל כל השנאה הזו לא פטרה אותי מהמטלה הזו. ובחדר המרטף אי שם באשדוד התחילה להסתובב רולטה מסוג אחר, כזו שרק מי שראה במו עיניו איך זה עובד, יודע להריח ריח של מוות מיותר. בדרך כלל מילת המפתח היא: ״כבוד״ רולטה משחקים על כבוד ולא משנה כמה זה טפשי. אפילו אני למדתי להעריך את הכבוד העצמי, שתמיד היה שייך לגבר. אני לא זוכרת את השניה שהוא מת כי יש לי חוש מיוחד שכזה לעשות את עצמי מחייכת ותוך כדי לעצום עיניים בדיוק כשזה מגיע, וברגע שאחרי כן מייד להתנפל על הגבר שלידי בנשיקה, וכך לחסום לי את שדה הראייה. ובכלל לא משנה אם הוא צעיר או זקן, ראש מאפיה או מסומם שיכור, העיקר לסיים בעצמי את המסיבה הזו כשאני בחיים. כמה למדתי לכבד ״כבוד״? הרבה. הערצה שנכתבה בדם של אנשים שווה שתיקה, שווה אמון, שווה יראה, שווה גורל…