היה לנו טוב

סליחה.
סליחה שחשבתי,
סליחה שהאמנתי,
סליחה שרציתי,
הגילאים בסוף מנצחים הכל לא?
איפה החייל ואיפה אני?
אני אתגייס אחרי שיתחיל את התואר הראשון.
בפאקינג 2019. אחרי שאתרום לקהילה.
אצא מהצבא בגיל 23 או 24.
והוא, הוא יהיה כבר נשוי עם משפחה.
אני כנראה אעשן לי סמים בהודו.
והוא יוביל את הילדים שלו לגן.
ינקה להם את הקיא והקקי.
רק אז אתחיל לחפש חתן.
למה לגדוע את זה עכשיו,
כל עוד זה תמים וטוב.
סליחה שהשלתי אותך,
שהשלתי את עצמי.
שאמרתי לך שאני בת 16 למרות שיהיה לי רק עוד שבוע.
הברמנים חושבים שאני בת 20.
יש לי גוף של אישה
מחשבה של אישה
אני אישה. כן אישה לא ילדה.
ותאמין לי שכבר התנסתי.
וכבר ראיתי כמעט הכל.
יותר ממה שילדה בת 15 ממוצעת צריכה לראות.
ואם אמא הייתה יולדת אותי במרץ זה היה משנה משהו?
אז היית נשאר לדבר איתי?
ואם כבר הייתי עושה תיאוריה?
ואולי גם מוציאה רישון..
הלוואי שהייתי יותר גדולה..
בוגרת אני מספיק,
יוצאת עם גדולים שמתנהגים כמו תינוקות.
המסלול חיים שלי מוכן מפה רק נשאר לי להתניע.
באמצע הבגרויות,
המשימות,
העבודות המזדמנות
והמסיבות המזדיינות.
כן, איך אני באמת יכולה להתחרות עם האקסית המגה סקסית שלך?
שהיא כבר עברה את גיל 17.
16 זה נשמע כל כך ילדה. כל כך תמימה. למה גם אני לא בת 17?!
אני ביא' גדולה. בליבו של התיכון. של הצרות.
יש לי תעודת זהות שלא שווה כלום.
רק כניסה לסרטים שאפשר להוריד באינטרנט ומסיבות.
אבל אני היחצנית אז מכניסים.
ולמה אתה עדיין במחשבות?
ולמה לנתק קשר?
היה לנו כל כך טוב. היה לנו באמת טוב.