היא 3

היא תמיד היייתה אומרת לכלם "יש לי צרות של עשירים" אבל היא לא הייתה עשירה, אמא שלה בקושי סגרה את החודש ועדיין היא הביאה לה הכל מהכל,
לא הייתה לה עבודה אבל היא הייתה יוצאת כל יום לאכול ולבלות עם חברות.
תמיד היה לה את ה-100 שקל האלו כדי לצאת אבל לא היה לה את מה
שהיה לכולם.
יש לה את אותו הטלפון כבר 4 שנים, פעם ב היא קונה חולצה ומכנס, יש לה 6 סוגי ג'ינסים רגילים ועוד 4 קרועים ממש או גדולים בצורה יפה, אבל כל שבוע אתה תראה לפחות משהו אחד שלא השתנה אם זה המכנס או הנעל שהיא כבר שמה שנה שלמה חוץ בימי הגשם הנוראים שרק אז היא יוצאת עם נעלי הבנסטון הגבריות שלה.
היא עם סיפורים שונים ומטופשים שאף אחד לא באמתת שם אליהם לב.
היא תמיד תצא ובסוף יחסר לה כסף וחברות שלה יצטרכו לשלם או להוסיף לה.
היא תמיד תבקש סיגריה רגילה כי אין להכח לגלגל או שאין לה כסף לטבק.
היא תמד תרגיש שיורדים עליה כי בתאכלס היא הכי זורמת היא לא מהמתעצבנות והצעקות היא זאת שתצחק על עצמה עם כולם אבל כשהיא תהיה לבד היא תבכה כי באותו רגע היא צחקה אך נעלבה בלי לספר לאף אחד כי היא יודעת שיגידו לה "אוי נו מה את לוקחת את הדברים ברצינות זה בצחוק" אבל היא, היא לא יודעת לצחוק זה או שהיא נפגעת או שהיא צוחקת ובסוף יוצאים עליה כאילו לא מספיק יצאו עליה עד עכשיו.
היא תמיד מרגישה לא אהובה מספיק או שלא מתייחסים אליה כי אם היא לא מוכרת סקס אז היא לא שווה אפילו מילה, אם אין לה משהו מסעיר בחיים היא לא מעניינת.
היא תמיד חושבת שמדברים עליה בסוף הערב מאחורי הגב, היא תמיד מנסה לשנות את זה ולגרום לאנשים לבוא ולהגיד לה בפרצוף את הדברים אך זה בסוף תמיד מה שהיא חושבת ואז היא גם מרשה לעצמה להיפגע.
היא לא יודעת מזה ידידות אמיתית עם גבר כי תמיד ראו בה משהו מיני ובסוף היא הייתה נמשכת לזה והולכת אחרי זה כאילו היא לא בן אדם שעבר דברים בחיים.
בסוף היא לאט לאט מרגישה שהיא הופכת לזונה, לפעמים היא מנסה לנתק את הרגש כאילו זה נטו העבודה שלה ועושה דברים בין אם היא רוצה ובין אם לא, היא מצליחה לנתק את הרגש ו"לעבוד" כמו שמצפים ממני
כי אכשהו ככה אני, חבל לא?