היא 2

היא החליטה לעזוב הכל ולברוח,
לברוח הכי מרחוק שהיא יכולה ,
לרחת את עצמה ביידים וללכת,
היא חשבה שהיא תצליח לברוח אך היא טעתה, כל פעם שברחה היא הבינה שהיא נשארת בדיוק באותו המקום.
היא ניסתה לשנות סיבבה אך היא הבינה שזה נהיה גרוע יותר, היא ניסתה לשנות סדר חיים אך היא נכשלה.
היא הבינה שהבעיה היא לא הבסיבה או באורח החיים שלה אלא שהבעיה היא בה עצמה!
שהמשפט "כשפרח לא גדל לא משנים את הפרח אלא את הסביבה שלו" לא חל עליה, היא הייתה הבעיה בעצמה, זאת היא הדפוקה שמתקרבת לבעיות כאילו הם ממתקים, זאת היא הדפוקה שחושבת שאם היא תראה שאין לה בעיה, שאין לה פחדים, שאין לה בושה, יאהבו אותה יותר ויסתכלו עליה כאילו "לבחורה הזאת יש ביצים" אבל כהרגלה היא טעתה,
כולם הסתכלו עליה כמוזרה, כמושפעת, כזונה.

אני לא הצלחתי לברוח… ניסתי אבל לא הצלחתי!