היא הרימה ידיים

היא הרימה ידיים,
זהו פשוט ככה.
היא אמרה משהו על הודו ועל בריחה,
על זה שהעומס הזה בחיים מיותר,
על זה שההורים ישמחו אם היא תסיים את התואר
אבל לה כבר לא איכפת.
הדיבור שלה היה מעורפל,
המבט שלה היה מושפל כלפי מטה
ואני יכול להשבע שראיתי דימעה בקצה העין שלה,
למרות שהיא כלכך התאמצה להסתיר את עצמה מאחורי משקפי השמש השחורות.
הסיגריה בפיה
וידה מתעסקת בחוט שנפרם,
מנסה להסתיר ולהתחבא מהרגשות שלה
אבל אני מוכן להשבע שראיתי.
היא דיברה המון על מוות,
היא כל הזמן מזכירה אותו בכל הזדמנות.
מוכנה לו.
מתפללת אליו.
מפחדת על ההורים,
כל השאר כבר יסתדר מעצמו והיא תישכח כמו כולם.
היא הרימה ידיים,
לא דיברנו מאז.
היא החליטה להכנס למיטה ולסגור את האור מוקדם מהרגיל.
אין לה אפילו חשק לעצמה.