החמישייה הבלתי מנוצחת- פרק 3

התחיל שיעור בשחייה בסביבת הבריכה האולימפית . המורה ביקשה לעשות סבב שמות במטרה להכיר את שמות הבנות. וכשהתור הגיע לשירטל להציג את עצמה , היא התבלבלה במילים שרצתה להגיד קודם, עפו כלא היו. כל המבטים בחנו את שירטל, וזה גרם לה לחוש מבוכה . היא לא ידעה כיצד לדבר להוציא את המילים הנכונות. המורה הסבה את מבטה וביקשה משירטל להדגים לכל הקבוצה ובפניי השכבה, והציבה בפני שירטל האתגר. להדגים לכל הקבוצה מה זה חתירה, לשירטל היה קושי גדול בלהדגים בפניי קבוצה שלמה. היה לה פחד גדול מלטבוע , פחד גדול ממיים עמוקים. פחדה התגבר כשנודע לה כשתצטרך להדגים מה זה חתירה, היא לא הבינה בכלל למה המבטים בוחנים אותה, מכף רגל עד ראש. בת אחת מהשכבה ראתה את שירטל המבועתת שמתה מפחד, וקמה כדי להרגיע אותה . אך הפחד של שירטל לא עבר, והיא לא נרגעה. זיו ניסתה להרגיע אותה אך שירטל היתה כל-כך מבועתת שכבר הפחד שיתק את כל גופה , ואת רגליה.
מיטל ונעמה צחקו לנוכח פחדיה של שירטל , והצחוק שלהן היה מלוגלג כאילו הן נהנות לראות את שירטל מבועתת . מיטל פלטה צעקה לשירטל העומדת במקום ולא זזה " חננה תזוזי כבר את לא מסוגלת להדגים כלום, את נראית כמו פיל שאיבד את אימו , בחיי שהיא נראית, מה את לא זזה?, המורה מתיי היא תתדגים לנו בשנה הבאה. בוא לא נחכה לה , לחננה הדפוקה הזאת שלא מבינה שום דבר מהחיים שלה!!!, יאללה מה את מסתכלת עליי כאילו אני המורה תעשי כבר מה שהמורה ביקשה ממך. אולי תתלשי לי את העיניים וזהו!!! , מה קורה לך תדגמי לנו מה זה חתירה, אפילו חתירה היא לא יודעת בחיי שהיא מטומטמת… חסרת שכל.. אין בו כלום הראש חלול תיפקחי את העיניים ותעשי כבר יא אללה איתה" אמרה מיטל בחוסר סבלנות, היה תחביב לרדת על הכיתה המקדמת , והכיתה המקדמת לא קיבלה בעין יפה את הירידות שלה על שירטל. אבל בסוף שירטל התאמצה והתגברה על הפחד, והדגימה בפניי כל קבוצה את המושג חתירה. וגם בפניי מיטל ושתיי חברותיה נעמה ואביגיל , כולן מחאו כפיים לאור הצלחתה של שירטל , ורק מיטל ונעמה , הביטו במבטים מלאי קנאה לעבר שירטל שיצאה מהבריכה , והתיישבה בספסל המוארך ליד כרמית . שירטל הלכה בגב זקוף ולא הסתירה את שמחתה על הצלחתה בתרגיל המושג חתירה.

בהפסקה מיטל ונעמה הלכו לדבר עם הילה. הילה , בילתה בחברתן של אביגיל , זיו , נוי ועוד כמה בנות נוספות שהצטרפו לשבת איתן , בסביבת הפנימייה מאחורי הכניסה של הבית ספר , אביגיל הביאה גרעינים , בין עצים קטנים שטרם נתנו פריחתם ומול נוף של השמיים הכחולים. הצטרפו גם בנות מהכיתה המקדמת, אורית וחמוטל , כרמית מחובקת עם שרית ושירטל שהעדיפה להישאר לבד, הן דיברו על נושאים שקשורים לחבורה , היו אלה שיחות מלאות עניין , ויכוח , והצגת דעות שונות. שירטל הביטה בהן מדברות ולא מצאה מכנה משותף איתן. העדיפה לשמור על שתיקה, כרמית שמה לב להתבדותה של שירטל , והפריעה לה לראות את שירטל לא מעורבת בשיחה שהתמלאה בכיוונים שונים של עניין, כרמית היתה מהסוג הבנות שכן השיחות גרמו להתערות בהן, למצוא את מקומה , היא היתה ההפך הגדול משירטל, הבדידות היא לא ייחסה לה חשיבות, היא היתה חברה של כולם.
שירטל היתה רחוקה מלהיות חברה של כולם. לדעתה, היה לה רק חברה אחת בשם כרמית. מיטל , שקנאה בהצלחתה של שירטל באותו תרגיל של הבריכה שהתבקשה להדגים מה זו חתירה והיתה צריכה להדגים בפניי כל הקבוצה. והיא הצליחה בגדול, אך שירטל היתה בצד , כרמית ניגשה אליה וברקע נשמעו קולות מתווכחים מלאי עניין והתרכזות רק בשיחה שלשמה הן התקבצו יחד , הקולות עלו והיו כאלו שהיו קשובות בשיחה והעדיפו שלא להתערב, שירטל הסבה את מבטה לכיוון כרמית , כרמית לא אהבה לראות ששירטל לבד. למה להיות לבד אמרה כרמית בליבה למה להיות לבד לא טוב אני חייבת להתערב בעניין ולא היא תישקע בבדידות , ולא טוב עבורה , למה היא לבד בזמן שכולן נהנות מאווירה טובה של שיחה ואווירה של ביחד. צוחקות, משתתפות שם בנות של השכבה. שאלה כרמית בליבה בזמן ששירטל תהתה מה היא תענה לה. כרמית הרגישה שהיא חייבת להתערב ולא לשתוק עוד, היא נשמה נשימה קלה והתחילה מדברת " שירטל , למה את לבד, מפריע לי לראות אותך לא מדברת , לא מעורה בשיחה עם אחרים, אם תמשיכי ככה , לא יהיו חברות וגם את יוצרת ריחוק ואת סוגרת את עצמך מאחרים. אני אומרת את זה מתוך אכפתיות , לא מתוך כוונה רעה. תראי אני גם ביישנית , אבל אני משתדלת להראות את קירבתי , ולנסות להפסיק להיות מוסתרת עם עצמך. זה לא נעים, את בצד ולא נעים שאת לא קרובה. זה מתוך שאכפת לי ממך אני לטובתך , לא לרעתך. " אמרה כרמית והסבירה את עצמה . שירטל בהתה בה ולא אמרה כלום. אך לאחר דקה של שתיקה . היא השיבה לה " כי אני ביישנית , אני לא טובה בליצור קשרים עם אחרים, במיוחד כאן בפנימייה. קשה לי להיפתח ובעיקר עם זה שיחות אני מרגישה שאני לא יכולה להביע את דעתי. במיוחד אני סגורה מדיי, גם בקטע של הדיבור, יש לי בעייה חמורה יותר מזה. הדיבור שלי לא מובן. ושאני מנסה לבטא את המילים , הן גם נעלמות . ואני לא טובה בזה. וגם אני לא מרגישה צורך להביע את עצמי, ותמיד שאני מנסה לדבר , אז אני מצטיירת כאחת שלא מובנת , שלא כדאי להתקרב אלייה. את צודקת . יש משהו בדברייך שאני לא יודעת אפילו למה. " הסבירה את עצמה בקול חלשלוש ובקול לא ברור. כרמית לא הבינה חצי מהמילים ששירטל אמרה לה. ולא הבינה למה הטון דיבור שלה נמוך. היא חזרה לשבת ליד שרית והקשיבה לשיחה שפנתה לנושא אחר.
שרית חיבקה את כרמית וכרמית ניסתה להתחמק מהחיבוק, אך ללא הצלחה. שירטל הביטה בשתיים ולאחר דקה הצלצול נשמע בחוזקה, ונכנס לאוזניהן של הבנות, והן מיהרו לחזור לשיעור שחייה. הבנות התחבקו , ונפרדו זו מזו וקוו שישובו להיפגש לאחר שיעור השחייה.
בחדר האוכל המתינה לנעמה הפתעה גדולה , אך ההפתעה שציפתה היה העיתון, וזה גרם לחוש צער, ובעיקר פחד, פחד גדול שלא לסור מתוכה.
היא הביטה בכתבה של עיתון בית הספר ופתחה עיניים לרווחה לכותרת הגדולה, שהודגשה בסימן קריאה, ומה היה כתוב שם. שם היה כתוב באותיות גדולות ברורות כנראות מאיימות עלייה . " אני לא מאמינה" אמרה בקול מלא פחד, מיטל , זיו ואביגיל היו המומות מהכתבה , המתינו לראות מה תהיה תגובתה של נעמה . הצלחת של נעמה היתה ריקה. וגם הבטן התחילה להתנפח לקבל צורה. " מה קרה? נעמה למה את לא מגיבה? נעמה מה זה? אל תגידי לנו שזה לא מה שאנו חושבות , את לא רצינית. למה את לא אוכלת , נעמה זה לא טוב תאכלי את חייבת . נעמה? מה קרה? קרה לך משהו"אמרו השלושה בקולות גבוהים, ולאחר דקה חזרו להיות נמוכים " לא מאמינה, לא מאמינה, זה לא נכון, אתן לא תאמינו מה כתוב פה איזה חוצפה, כתוב שם נעמה הדובה נעמה השמנה, אני בטוחה שיש להילה קשר לכתבה הזאת. זה לא קורה לי. לא קורה לי. הילה הזאת הסכסכנית הזאת.. היא תישלם אני אדאג לזה שהיא תעזוב את הפנימייה. היא תקבל מנה אחת אפיים.
ואני אדאג לזה בעצמי. שרגשי האשם לא יתנו לה מנוח. אף פעם בחייה." התעצבנה נעמה וקרעה את העיתון לגזרים. וזרקה אותו בפח שהיה לידה . היא התיישבה ליד אביגיל ודפקה על השולחן בעצבנות . הן הביטו בה ולא הסירו ממנה את המבטים והביטו זו בזו בתמיהה והשיבו לנעמה" תירגעי, נעמה. עיזבי דרך נקמה לא תשיגי דבר. זה לא נותן לך שום דבר. היא לא שווה את ההתעצבנות שלך עליה. את תירדי לרמה שלה. תנהגי בחוכמה, לא בעורמה כפי שהיא כתבה עלייך. תאמיני נעמה תשמעי לנו ולא ליצר הרע. תראי כמה טוב יהיה שתשמעי ללב לא לראש. את חכמה בהרבה ממנה. נכון? אז תפסיקי לתכנן נקמה. דווקא אם תינקמי בה את בסוף תהיי ריקה . ואם תהיי ריקה את תיצאי בידיים ריקות . " אמרו הבנות לנעמה. אך נגד כעסה של נעמה הן לא יכלו לעצור אותה. היא היתה נחושה בדעתה לנקום בהילה, והיה לה מבט אפל מלא בשנאה.