החמישייה הבלתי מנוצחת- פרק 2

מיטל קמה ראשונה. לקחה חצאית וחולצה מן התא. לכל אחת היה תא משלה. בה יכלה לשים את דברי היופי והתמרוקים שלה. מיטל לקחה גם מגבת מהתא. היא יצאה מהחדר היישר אל חדר המרחצאות. היא כוונה את הברז למים חמים, אך לאכזבתה המים היו קצת פושרים. היא החזיקה את גופה ורעדה מקור. היא שמה את המגבת על גופה הרועד וניגבה את עצמה היטב. היא שמעה קולות של מים זורמים . והיא עקבה אחרי הקולות, ומה היא גילתה , את אביגיל עטופה במגבת. היא התפלאה למראה עיניה, אביגיל הביאה עימה גם את תמרוקיה, וגם את הדאורדוראנט . היא נגשה אל המראה שניצבה מולה , סירקה את שערה היטב, לאחר מכן היא התלבשה במהירות האפשרית. אביגיל ידועה בתנועותיה המהירות , כל דבר היא עשתה בקצב מהיר. להפך ממיטל , שהכל ידועה כאיטית במיוחד , לה היה זמן משלה. כאילו ציפתה שכל העולם יחכה רק עבורה. ואילו נעמה המשיכה לחרוף , שקעה לה בתוך תרדמתה. פתאום היא קמה מתוך חלום. מרחפת בין מציאות לדימיון. היא השמיעה צרחה מאין כמותה שהרעידה את הפנימייה . היא קמה מהר מהמיטה ובחנה את החדר לבדוק מי שם. היא הבחינה באביגיל שנכנסה לחדר ואיתההיתה גם מיטל, מיטל נטלה את המסרק מתיק הרחצה שלה וסירקה אותו היטב היטב. כל לכלוך קטן שנראה בשערותיה , כאשר הוציאה משערה את הקשרים העזים האלה . אביגיל הוציאה מתוך תיקה בושם ממש מפורסם, והיא שמה בכל איבר בגופה, כדי להתבשם וגם בעיקר להיות יפה. היופי היה אחד הדברים החשובים ביותר עבורה. היא מרחה על שערה קרם, קרם מצד ימין ובעיקר למעלה קרוב למצחה.
נעמה התרוממה מהמיטה. בזמן שאביגיל איפרה את מיטל. היא סקרה את השתיים במבטים בוחנים ובעיקר התעקם פרצופה מרוב זעם. למה לא העירו אותה בזמן. היא ניגשה אליהן בעיניים שואלות " אוי לא הערתן אותי אה? העיקר לקום !!! לפניי אתן קומות , אתן לא חברות בכלל!!! למה לקום ולא להעיר אותי מה השעה בבקשה. אביגיל מה השעה . אביגיל היי!!!" אמרה בהתלוננות עליהן אלה הביטו בה בתמיהה לא הבינו מה היא רוצה מחייהן " מה? מה את באה אלינו בתלונות? , בזמן שאנחנו התארגנו היו דברים יותר חשובים מאשר שינה. תתעוררי נעמה אנו בפנימייה . לא בבית שמותר לך לישון מתיי שאת בוחרת. גברת ישנונית , בזמן שאת ישנת אנחנו התקלחנו , הסתרקנו עשינו כל מה שצריך. טיפ טופ. והטיפ טופ לקח לי 5 דקות. אז גברת ישנונית השעה 7 וחצי, וב-8 יש לנו שיער שחייה לראשונה. אז תתכונני מהר. אין לנו זמן לשטויות שלך כרגע. עכשיו ישנם דברים בעלי ערך יותר חשובים ואז נקרא: התכוננות ליציאה.
היי היי תסתכלי עלינו. לא על המראה. ראית איך איפרתי את מיטל נכון שזה מספיק? טוב נעמה בזה תמה השיחה. " אמרו השתיים בשתי קולות , והן התווכחו זו עם זו. נעמה הביטה בהן מבט ממושך, לקחה מגבת מהתא והלכה לחדר המרחצאות בלי לומר מילה.
בחדר האוכל השתרר שקט פתאומי. כל הבנות אכלו בתיאבון , התפרצו על המזון כאילו הן בהמות. ואילו נעמה , יושבת לבדה לא ליד מיטל ואביגיל בגלל שהכעס בער בתוכה, לא טועמת מכלום, לא מדברת עם אף אחד.
זיו , היחידה שקלטה שנעמה עצובה, קמה ממקומה הנוכחי וישבה לידה , זיו היתה החברה הכי טובה של מיטל ונעמה. חיבקה אותה אך נעמה התנתקה מהחיבוק וניסתה לנער את זיו מעליה, אבל זיו לא הרפתה ממנה אפילו לרגע " מה מיטל שלחה אותך או מה? תגידי המילים הם כאלה: לא מעוניינת לדבר איתה, שתיחנק יחד עם אביגיל שלה, אני לא צריכה שליחים ובטח לא את דאגתך, תחסכי ממני את המילים שבפה שלך למישהי אחרת, אני את שלי אמרתי " אמרה נעמה והמילים שיצאו מפייה זעזעו את זיו מאוד " מה העניין? , את מוכנה להסביר לי מה עובר עלייך? תפסיקי להיות כל-כך…" אמרה זיו בבבת אחת , אך קטעה את המשפט באמצע , בעינייה של נעמה יורות אש לכיוון זיו , זיו היתה מאוד רגישה " כל-כך מה? כל-כך מה? נו דברי זיו" ירתה נעמה בעצבנות " כל-כך קריזיונרית , העיניים שלך מדברות בעד עצמן, אל תשכחי לעולם שכהאדם יורה מילים זה כאילו שהוא רוצח מישהו , והמילים לא ניתנות להחזרה, ולא לשינוי, ולא לשום דבר, אז תגידי כבר מה העניין ושלום על ישראל" הסבירה זיו , והכעס של נעמה עבר , כאילו לא היה קיים . נעמה נשמה נשימה קלה, הגבירה את קולה והשיבה לזיו " טוב את רוצה לדעת מה העניין? העניין הוא שהחברות שלך שיושבות ממש בקצה של השולחן , לא העירו אותי בבוקר. היה חשוב להן להתעסק בעצמן. הן אגואיסטיות , ולכן אני לא ארחיב יותר מדי בנושא, כי העניין הזה כבר סגור מבחינתי, לא ניגע בו יותר מדיי טוב זיו? . תודה רבה על טוב ליבך. את כל-כך טובה ואני התנהגתי ממש בחוסר בגרות , ממש בושה זיו את החברה הכי טובה שיש. את תומכת , מנחמת , עוזרת ומפייסת כל-כך.. את המון דברים שראויים לשבח. אני רוצה ללמוד ממך, הלוואי שהיה לי טיפה ממך כדי שאוכל להשתנות. את יודעת מה? אני אגיד לך את האמת כן אני קריזיונרית , ויש רגעים שאני ממש יוצאת מכליי. באמת זיו. ממש כמו השם שלך. את האור של כולנו פה זיו ושלי בעיקר. של הפנימייה" שיבחה נעמה את זיו במילים שגרמו לזיו להתרגש, ירדו לה כמה דמעות והיא ממש בכתה. זיו היתה ילדה ששופעת אור, טובת לב, בעיקר עם חברותיה הכי טובות. זיו הצטנעה והתנצלה כמה פעמים " לא מה פתאום. אני? אני רק שמחה לעזור ושתדעי שזה גורם לי עונג. כל מה שהצגת עליי כרגע. אני לא כל הדברים האלה. " התנצלה זיו ושוב נראו דמעות בעיניה , נעמה חיבקה אותה חזק חזק לתוך זרועותיה.
לאחר ארוחת הבוקר. נעמה התפייסה עם אביגיל וגם עם מיטל. התקיים שיעור שחייה לראשונה של שכבת ז' כולה.