ורק שתדעו.-
כל מה שכתבתי עכשיו זה מה שקורה לי בחיים.
יכול להיות שלפעמים אני מתארת אותם רעים מדי.. קשים מדי.. טובים מדי...
ואני אומר את האמת אני לא עוברת תקופה קלה במיוחד.
קשה לי להתרגל להתחלות חדשות.
ובקרוב אני אתחיל התחלה חדשה.
כמו שאמרתי... מקווה לתגובות וביקורות ואז אני ימשיך.
אני צריכה להירגע קצת... קשה היה לי לכתוב את הפרק הזה ואני מאוד שמחה שאני משתפת אתכם במשהו האישי הזה שלי.

החיים שלי(:- פרק 3

12/08/2013 647 צפיות תגובה אחת

ורק שתדעו.-
כל מה שכתבתי עכשיו זה מה שקורה לי בחיים.
יכול להיות שלפעמים אני מתארת אותם רעים מדי.. קשים מדי.. טובים מדי...
ואני אומר את האמת אני לא עוברת תקופה קלה במיוחד.
קשה לי להתרגל להתחלות חדשות.
ובקרוב אני אתחיל התחלה חדשה.
כמו שאמרתי... מקווה לתגובות וביקורות ואז אני ימשיך.
אני צריכה להירגע קצת... קשה היה לי לכתוב את הפרק הזה ואני מאוד שמחה שאני משתפת אתכם במשהו האישי הזה שלי.

~~~פרק 3~~~

מה שאני שונאת את עצמי עליו זה מה שקרה לי עם דוד שלי.
דוד שלי חלה בסרטן. במשך 16 שנה הוא נלחם בזה!
זה קרה ביום העצמאות של 2010.
אבא שלי כל יום היה הולך לבקר אותו.
וגם באותו ערב הוא הלך… הוא שאל אותי ואת אחותי אם אנחנו גם רוצות לבוא (לפני שאנחנו הולכות להפנינג של יום העצמאות.)
אמרנו לו שלא.
אז הוא אמר לנו שלפחות נכתוב לו מכתב.
עד היום אני זוכרת משפט אחד טוב טוב מהמכתב. הוא תמיד בראש שלי…
"…..ואפילו אם תרצה 'לעזוב' אותנו אנחנו לא נכעס…"
אבא שלי הלך אליו.
ואחנו הלכנו לחברים שלנו כדי לחגוג איתם את יום העצמאות.
אני ואמא שלי ואחותי התאומה הלכנו אליהם.
באותו זמן אבא שלי הלך לדוד שלי.
הוא הביא לו את המכתב ואז דוד שלי שאל אותו אם הוא יכול ללכת למטבח להביא לו מיים.
אבא שלי הלך להביא לו מיים….
ואז זה קרה….

תגובות ואני ימשיך.


תגובות (1)

וואי אני ממש ממש ממש מצטערת בישבילך:(( אני שמחה שאת מרגישה בנוח לספר לנו אנחנו כאן בישילך
תמשיכיייייייייייייייייייייייייי

12/08/2013 15:42
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך