החיים שהשתנו מהר מידי .פרק 20

אז יומיים לאחר מכן
אלווין ניגש לבנו
לדניאל
אלווין : אפשר לדבר איתך ?
דניאל: מה אתה רוצה?
שמח ??
שבגללך אני סובל ממשהו שבכלל לא רציתי לעבור
הכרחת אותי לעבור כימותרפיה
אלווין: אני מצטער
אני רוצה שתחלים
ילדון
אני דואג לך
אני רוצה שרק טוב יהיה לך
דניאל: אם אתה רוצה שיהיה לי טוב למה אתה גורם לי ליסבול!
אני לא רוצה לסבול מתופעות של הכימותרפיה
אני מפחד פשוט מפחד אבא
אלווין: ננסה אחרי 5 טיפולים נראה אם עובד
אם יעבוד נמשיך אם לא נפסיק אוקי?
דניאל: טוב טוב שיהיה
אמר ובהה לעבר הריצפה הקרה.
אלווין: אני אקנה לך פאה
אני הבטחתי
אני מקיים תמיד מה שאומר .
זה לטובתך .
מחר נילך
ואתה תיבחר לבד
פאה שאתה רוצה
פאה שבא לך
שדומה לשיער המקורי שלך
דניאל: ולמה אתה עושה את זה לי ?
לטובתי ?
אבא
לטובתי אתה צועק עלי מרביץ לי עם לא בא לי לעשות משהו.
זה לא הוגן.
אלווין: אני מצטער נורא על ההתנהגות שלי.
אני לא הייתי בסדר .
לא הייתי צריך להרים עליך ידיים .
דניאל: אבא
כמה זמן יקח לי להחלים אתה יודע?
אלווין: יקח זמן חמוד .
יכול לקחת הרבה זמן.
מצטער .
דניאל: אבא לפעמים אני אפילו לא מבין את המעשים שלך .
אלווין: הילדה התקשרה.
היא רוצה לדבר.
היא נשמעת שהיא מחבבת אותך
דניאל: בשביל מה?
אלווין: היא אמרה שהיא דואגת לך .
דניאל: נויה?
אלוין: כן
היא נשמעת שהיא אוהבת אותך
דניאל: בינתיים.
אבל מתי שאני אראה חלש יותר חולה יותר והשיער ינשר
היא כבר לא תואהב אותי.
תואהב אותי כמו היום
היא לא .

אלווין: למה אתה חושב זאת?
דניאל: כי איך להגיד אבא
אני פשוט שמעתי כול כך הרבה סיפורי אהבה שהיסתיימו
לגמרי המערכת היחסים היסתייימה אחרי שלבן או לבת הזוג גילו מחלה קשה כמו סרטן
אלווין: אל תוריד כול כך הרבה מעצמך .
אתה חזק
ולא תמות
נותרו לך עוד שנים לחיות.
אתה עוד צעיר .
אתה עוד ילד.
לא סיימת להתבגר .
להתפתח .
אבל רע לך אני יודע
יהיה בסדר
דניאל: למה אתה כול כך אופטימי?
אלוויו: אל תשקע בדיכאון
אם תהיה בדיכאון תמות מהר יותר .
תהיה אופטימי
תחשוב חיובי.
תחשוב חיובי יהיה טוב .
אנשים שחושבים שלילי ישקעו בדיכאון והמחלה תהרוג אותם.
דניאל: אני שלב מתקדם .
זה מפחיד.
כול כך הרבה ניתוחים עומדים לפני.
ואני אני מפחד.
אלווין: חכה זה הרופא החדש שלך וויליאם.
אני אלך לדבר איתו לגביך.
דניאל: מה הוא אומר?
אלוויו: אני חייב לדבר איתו בשביל לומר
תחכה לי קצת?
דניאל: סבבה
אלווין הלך אל וויליאם
ניגש אליו
נגע קלות בכתפו
אלווין: איך מצבו של דניאל בני ?
וויליאם : סביר לגמרי סביר .
אלווין: כמה אחוז נותר לו לשרוד?
וויליאם: אחוזים סבירים .
בסביבות 50 מה שהוא כזה
אלווין: אני מבין זה כול כך עצוב .
אני דואג אני מפחד עליו על הבן שלי.
וויליאם: אני מבין
הוא יצטרך לעבור דרך לא פשוטה.
איך הוא מרגיש אחרי הטיפול הראשון?
אלווין: אני לא יודע איך לומר.
הוא מרגיש סביר .
כואב לו נורא בחילות הקאות .
מרגיש לא כול כך
וויליאם: אפשר לדבר עם בינך?
אלווין: ברור אחי.
דקות מאוחר יותר
וויליאם ניגש לדניאל
וויליאם: היי דניאל חמוד
מה נשמע ?
דניאל: ככה ככה .
הקאתי היום בבוקר .
3 פעמים ואיך לי תיאבון מרגיש חולשה ועייפות .
לפעמיים בחילות .
מרגיש שחום הגוף שלי גבוה מהרגיל .
חוץ מזה כלום .
וויליאם: אתה מודע לניתוח בעוד יומיים?
דניאל: כן בגרון?
וילאם: נכון
אתה עברת 2 ניתוחים נותרו עוד 3
אבל אתה תעשה אותם
כמו גדול נכון?
דניאל: אני מקווה

מקווה שיהיה לי טוב סוף סוף .
כול כך נמאס לי .
להיות המסכן של הכיתה
זה עם הסרטן .
שכולם מרחמים עליו אומרים כמה הוא מסכן .
בעצם הילד שאני מדבר עליו הוא אני.
וויליאם: אני בטוח שהכול הסתדר .
דניאל: נורא רוצה שהכול איתי יהיה בסדר
אני רוצה להיות ילד רגיל
וויליאם: אני מבין
וויליאם לקח לדניאל מספר בדיקות דם סוכר צילומים סיטי ועוד כעבור שעה .
הוא סיים
וויליאם: יפה הבן שלך מתמודד
כול הכבוד לו
הוא עבר בצורה מאוד יפה את הבדיקות .
אלווין: אני שמח שהוא מתמודד ככה

באמת כול הכבוד לו
יום למחרת
אלווין אבא של דניאל לקח אותו כמו שהבטיח לחנות פאות
אלווין: הנה כמו שהבטחתי לקנות פאה אני מקיים את זה
תסתכל תגיד לי
מה אתה רוצה?
דניאל: אני אמרתי לך ואומר שוב
לא אני לא
לא רוצה פאה
אני לא רוצה כימותרפיה
לא רוצה להרגיש חלש
לא רוצה שינשר לי השיער
ואני לא רוצה שתשלוט לי על החיים
אבא
אבא דיי
אמר ופרץ בבכי.
אלווין: אני מבין
מבין שקשה לך .
אני מבין בא לך להיות ילד רגיל .
דניאל: אבל אתה לא מרשה לי .
אלווין: זה לא שאני לא מרשה לך .
אני דואג לך
רוצה בטובתך
אתה חייב להבין זאת
דניאל.
דניאל: אני לא רוצה
לא רוצה להאמין בזה
זה לא הוגן
למה הכול כול כך קשה
למה ?
אלווין: אתה לא תרגיש בהבדל במראה
תוכל ללבוש אותה מתי שבא לך .
אני מוכן להשקיע הרבה כסף
על זה
אבל בבקשה דיי תפסיק
אל תבכה
זה לא שווה את הדמעות
אני מבין קשה
אבל עם קשיים מתמודדים .
אתה תצליח.
רוצה כוס מים?
להביא משהו?
דניאל: לא
אני לא צריך כלום
רק שאתה תבין אותי
איך אתה היית מרגיש במקומי
??
להסתובב ככה
לא בא לי
אלווין: חכה דניאל
אל תברח
זה קשה לך
אני יודע .
אתה חזק
תעבור זאת .
דניאל: אז מה עם אני חזק
אלווין: תבחר אני אקנה מה שאתה תבחר
מבטיח .
בבקשה
הרי יכולתי לא לקנות לך כלל .
אבל אני מקדיש לשמחה שלך
גם כסף וגם זמן.
דניאל: זה לא נקרא שמחה
אבא
להיות חולה
וללבוש פאה
אלווין: בוא רק ניכנס.
תראה תסתכל תבחר .
ואני קונה
בסדר?
דניאל: אני צריך למדוד אותם ?
אלווין: כן מומלץ.
דניאל: אני לא יודע
אני לא רוצה
למה אתה לא מקשיב לי?
אבא
תתחשב בי
אלווין: אני מתחשב
אתה לא רואה.
?
דניאל: לא אני לא
אתה מכריח אותי לעשות כול כך הרבה
אלווין: זה בלי כוונה רעה
דניאל: אוקי אבל אתה כן.
אלווין: אז איזה פאה אתה בסוף רוצה ?
תבחר
אני בעדך שוב אומר תזכור.
דניאל: זוכר '.
זוכר אבא
טוב נראלי שבחרתי הפאה הזאת
היא ממש אבל ממש דומה
לשיער שלי.
ליאן: אהבת או שלא?
דניס: לא יודע לא משהו.
ליאן: אני אוהבת אותך .
דניס: גם אני
ליאן: עם תירצה בעתיד לשמוע את ההמשך תגיד לי.
דניס: סבבה אבל לא נראלי.
ליאן: מה אתה חושב על הורות בגיל ההתבגרות.
?
דניס: לא יודע
אני אישית לא חושב שהייתי רוצה להיות אבא
בגיל 15.
ליאן: זה החלום שלי להיות אמא צעירה ולגדל את הילדים שלי .
דניס: חלום נחמד אבל מה את רוצה להיות
אמא בת 15?
ליאן: זה נראלי כול כך כיף לגדל ילד בגיל כזה.
אתה יכול להבין אותו את הילד שלך בצורה טובה יותר.
דניס: סבבה .אבל אני לא מתכוון שנעשה את זה בשביל להביא ילד/ה לעולם .
לפחות כרגע .
זה לא ברשימה שלי
ליאן: אני מבינה.
דניס: אני שמח שאת מבינה .
ליאן: דניס ועם הייתי נכנסת כרגע להיריון ממך.
היית כועס?
מופתע?
דניס: מופתע.
וחושב שאי אפשר שכרגע יהיה לנו ילד.
אומנם כן עשינו יחסים מיניים אבל
למה שבאמת זה יקרה?
ליאן: ולמה שלא ?
דניס: לא משנה –
פשוט זה לא יכול לקרות .
טוב לפחות כרגע?
ליאן: ואם אני אגיד לך שכן יכול לקרות?
דניס: מה את בהיריון?
ממני??
או בכללי??
ליאן: דניס אני מנסה להגיד לך אל זה כבר זמן רב.
אבל כן נקלט לנו היריון .
ואני לא מתכוונת לעשות הפלה .
דניס: את רצינית?
אני חולה .
את בריאה כבר שנה .
אבל עדיין.
גם אני וגם את היינו חולי סרטן .
מה עם
עם לילד שלנו יהיה גם סרטן .
אני מפחד .
לא בר לי לגדל ילד חולה .
זה קשה
.
הרבה כסף הרבה תשומת לב הרבה זמן הרבה כוח הרבה סובלנות.
זה קשה להיות הורים בגיל 25.
אז בגיל ההתבגרות?
ליאן: אני מבינה זה קשה לך לשמוע זאת .
אבל דניס
תחשוב לבד.
למה לי?
להפיל?
אמא ואבא שלי תומכים בי .
הם אמרו שיתמכו בי בכול רגע
בכול החלטה שלי.
אבל אני חייבת .
פשוט חייבת שאתה תתמוך בי.
דניס: איזה חודש את?
ליאן: 3

דניס: מה ? איך?
זה לא יכול להיות.
ליאן: זוכר את אותו לילה
שהיינו במסיבה
שאבא שלך כרגיל לא רצה שתבוא אליה
כי טען שאתה צריך אותו.
דניס: אני לא זוכר?
מסיבת בריכה בבית של מישל?
אחת הבנות בשכבה.
היא אחת מהחברות שלך .
?
ליאן: כן .
היינו בבית שלה .
אתה לא זוכר אכלת שם מלא .
היינו בבריכה.
ותמיד אמרת שהאוכל שם ממש טעים
דניס: לא זכור לי .
שאמרתי כזה דבר.
חכי דקה חבר שלי מתקשר אליי.
ליאן: מי ? תומר??
דניס: כן
אז תחכי כמה דקות
ליאן: סבבה
דניס: כן מה תומר?
תומר: היי מה קורה??
דניס: בסדר ואיתך?
תומר: סבבה
מה אתה עושה?
דניס: אז מה קורה?
אני עם ליאן

יודע בנות כמו שאתה אמרת הן משגעות .
אתה אכן צודק.
תומר: למה אתה תמיד עם ליאן?
אין לך חברים נוספים?
דניס: ברור אחי .
תומר: רוצה להיפגש?
רק בלי ליאן.
אני לא רוצה שהיא תחפור לי
דניס: סבבה אחי

נו איך הולך עם נוהל?
תומר: נוהל?
כלום מעניין

דניס: אתם זוג?
תומר: לא .
דניס: אתם בקשר?
תומר: כן.
דניס: איזה ?
תומר: סתם ידידים טובים.
דניס : אתה אוהב אותה?
תומר: לא יודע .
דניס: תחשוב.
תומר: דיי .
לא רוצה .
קודם אני צריך להתעסק איך להחלים .
עברתי כבר איזה 6 טיפולים

זה לא פשוט ועוד אבא שלי כול הזמן חופר .
מלא חופר.
דניס: איך עוזרת הכימיה?
תומר: לא
הרופא שלי אומר שהיא לא משפיעה עליי כלל.
אז אבא שלי אמר שעם היא לא תתחיל להשפיע עוד 2 טיפולים אז אני יתחיל טיפול אחר .
דניס: אהה סבבה .
מה הטיפול לא עשה לך כלום?
תומר: מה זה אומר?

השיער שלי נשר.
אבל אני לובש פאה.
אבל הטיפול לא עובד
אז זה אומר
שהשיער שלי בקרוב יגדל

דניס: אתה עסוק עכשיו?
תומר: האמתי לא אני לא.
למה?
אתה עסןק עכשיו כרגיל עם ליאן.
דניס: לא אני רוצה לפנות זמן בשבילך
תומר: טוב עם אתה רוצה תבוא אליי.
דניס: שעה אני בא..
אוקי?
תומר: כן אחי בטח .
דניס: אני אבוא תחכה לי .
תומר:סבבה נהדר
חשבתי שבטוח תרצה להישאר איתה עם ליאן.
תומר: נדבר .
דניס: אוקי ניפגש אל תשכח
עוד שעתיים
בפארק שאנחנו תמיד נפגשים.
תומר: אוקי .
אמא אני הולך עוד שעתיים אוקי?
לחבר שלי דניס.
קבענו בפארק רוברטוס.
אמא של תומר לורן: למה כול כך מאוחר??
תומר : יצא ככה .
אמא אני רוצה להיפגש איתו
לא נפגשנו בחודש האחרון כלל.
לורן: טוב אוקי
אבל זכור.
תחזור עד 12 .
עם תחזור מאוחר יותר אני אכעס
תומר: בסדר אמא .
לצאת ב6 זה לא מאוחר בכלל .
אבל אני לא יוצא עכשיו
עוד שעה.
לורן: אוקי
ביי חומד
אבל שמור על עצמך .
ואל תילך עם זרים.
תומר: כן כן אמא
אני מבין הכול מבין.
כעבור שעה תומר יצא מהבית .
הלך ברחוב שהיה כבר חשוך לגמרי.
פנסי הרחוב דלקו .
תומר הלך בדרכו עד שהגיע לדניס
דניס: היי אחי.
תומר: היי מה קורה?
אתה בלעדיה?
דניס: כן
באתי לבד אתה?נכנס
תומר: אני שמח שבאת בלעדיה.
כי היא מה זה תהרוס
היא לא מפסיקה לחפור
דניס: רוצה לבוא??
אולי לסרט?
תומר: לא בטוח
אבל אם בא לך אני מסכים .
אני שמח שיצא לנו סוף סוף להיפגש
דניס: גם אני .
אז אתה בכלל רוצה זוגיות כרגע?
תומר: לא יודע אולי .
פשוט אני מפחד
מפחד שלא יצליח לי
תכלס אני עדיין חושב
שאני צעיר מידי בשביל זה .
אתה יודע
אני רק בן 14
לאן למהר??
אני עדיין פשוט חושב שאין לי מה לעשות איתה
לפחות כרגע

דניס: אני מבין.