לא הספקתי להיפרד ממך

היי, אני לילי ואני חברה של איתן. איתן וחברו יואב הם צמד זמרים מפורסם ומצליח בארץ. אני ואיתן חברים כבר כשנתיים ואני ויואב חברים טובים (בזכות איתן). אני ואיתן גרים ביחד בתל אביב.
—————————————————————————————-
יום אחד קמנו בבוקר כמו כל יום רגיל. איתן קיבל הודעה מאח שלו שאבא שלהם לא מרגיש טוב והוא בבית חולים. איתן נלחץ והיה מאוד עצוב. הוא רגיש מאוד והוא אוהב את אבא שלו הכי שיש. ניסיתי כמה שיותר לעודד אותו. התארגנו ואני הלכתי לעבודה ואיתן הלך לאולפן. הוא אמר שאחרי ההופעה בערב שיש לו בפארק הירקון הוא ילך לבית חולים כי לצערו הרב הוא לא יכל לפני זה ללכת…
כל היום היה כרגיל. חזרתי הביתה, התקלחתי ואיתן היה בהופעה בפארק הירקון.
פתאום אח של איתן ושמו אורן התקשר אליי. ישר נלחצתי. הבנתי שמשהו קרה כי בדרך כלל אורן לא מתקשר אליי, הוא מתקשר רק לאיתן ואם איתן לא עונה לו הוא מחכה שהוא יחזור אליו אבל כנראה שזה היה דחוף מידי. עניתי. שיחה:
אורן: "לילי, איפה איתן ?" אמר בבכי.
אני: "בהופעה. מה קרה ?"
אורן: "אבא שלנו… הוא…."
אני: "מה איתו ?"
אורן: "הוא נפטר." אמר בבכי רב.
לא ידעתי מה להגיד. הייתי בשוק. לא האמנתי. חשבתי על איתן. ידעתי שכשהוא ידע את זה הוא יקבל את זה קשה. מאוד.
אני: "אוי… אני מצטערת… תקשיב, אני אסע עכשיו לאיתן ואני אודיע לו ואני אעדכן אותך מה קורה."
אורן: "אוקיי. ביי."
נתקנו.
שמתי נעליים ויצאתי. הגעתי ושאלתי את המנהל של איתן ויואב שהיה מאחורי הקלעים מתי הם בהפסקה והסברתי לו את כל מה שקרה.
המנהל שלהם: "אני לא יודע אם כדאי שתגידי לו בהפסקה. הוא לא יצליח להמשיך.."
אני: "אני יודעת. אני לא רציתי פשוט הוא גם יראה אותי והוא גם יראה שאורן התקשר אליו והוא יתקשר אליו בחזרה ואי אפשר להגיד לאורן שלא יגיד לו כי איתן עדיין ישים לב שמשהו קרה. תאמין לי. אני מכירה אותו."
המנהל שלהם: "טוב.. צודקת…"
הייתה הפסקה (מההופעה ועוד כמה דקות הם ימשיכו שוב את ההופעה).
איתן: "לילי מה את עושה פה ?"
אני: "איתן בוא רגע אני צריכה להגיד לך משהו."
איתן: "מה קרה ?"
אני: "בוא."
איתן: "חכי אני יתקשר לאורן."
אני: "לא בוא, זה קשור."
לקחתי אותו הצידה.
אני: "איתן.. תקשיב…"
איתן: "נו את מלחיצה אותי."
אני: "תקשיב.. אבא שלך… הוא….. נפטר…"
ברגע שאיתן שמע את זה הוא נפל על הרצפה ופרץ בבכי. ידעתי שככה הוא יגיב. אמרתי גם ליואב את מה שקרה ויואב הביא מים ובא לעזור לו. איתן שתה מים ועדיין בכה. הוא רק מלמל: "אני לא מאמין… אבא… לא הספקתי להיפרד ממך… אבא…"
אמרנו לו שאנחנו נפסיק את ההופעה ונלך לבית חולים לראות את אבא שלו אבל הוא לא הסכים.
"אני לא יאכזב את הקהל שלי לא משנה מה. אני ממשיך את ההופעה." הוא אמר.
"אתה בטוח ?" אמרתי.
"כן." ענה. ועלה להופיע.
לא האמנתי. ידעתי שבתוך תוכו הוא עצוב ומפורק.
ההופעה הסתיימה וברגע שאיתן הגיע למאחורי הקלעים הוא נפל על הרצפה ופרץ בבכי. ניסינו לעזור לו ולעודד אותו אבל זה לא עזר. הוא לא הצליח לקום מרוב שהיה עצוב ובשוק. הרקדנים הרימו אותו, הכניסו אותו לאוטו וחלקם ויואב באו איתנו לבית חולים. כל הדרך איתן בכה. הגענו והוא נכנס לחדר של אבא שלו. אבא שלו שכב שם… מת… ואיתן פרץ בבכי. חיבקתי אותו חזק. הוא ישב שעה וחצי והסתכל על אביו בבכי וכל הזמן אמר: "לא הספקתי להיפרד ממך."
"בוא מאמי, אנחנו פה כבר שעה וחצי.. נלך לישון ומחר נלך לבית הקברות." אמרתי לו.
חזרנו הביתה ואיתן התרחץ ונכנס למיטה. חיבקתי אותו במיטה וכל הזמן אמרתי לו: "יהיה בסדר… תאמין לי… הכל בסדר… אני אוהבת אותך…" והוא רק אמר: "לא הספקתי להיפרד ממנו…"
כל הלילה הוא לא ישן והוא רק כתב על אבא שלו כל מיני דברים ואני ישנתי קצת. בבוקר התארגנו ונסענו לבית קברות. פגשנו שם את כל האחים והמשפחה וכולם היו עצובים. כל אחד הקריא את מה שהוא כתב. ואז איתן הקריא:
"אבא.. אבא שלי… ההכי חשוב לי… ההכי אהוב לי… אני לא מאמין… לא מאמין שככה פתאום זה נגמר.. אבא, אני אוהב אותך ותמיד אוהב אותך. אתה תמיד תהיה לי בלב. אני לא מאמין שזה קרה.. לא מאמין.. אבא.. היקר לי מכל.. אני מקווה שטוב לך שם, שהגעת למקום טוב יותר.
אבא.. אני מצטער… מצטער שלא הספקתי להיפרד ממך."