החיים הגרועים שלי פרק 1 (בדיוני)

שעון מעורר. שש בבוקר. אני קמה ומתארגנת לבית ספר לעוד יום של חיים גרועים כמו שלי. אני לובשת חולצת בית ספר כחולה וטייטס שחור עם אולסטאר תכלת. אני לא רעבה אז אני יוצאת מהבית מוקדם. הבית ספר עדיין לא פתוח כי רק 6:30 בבוקר. אני סתם מסתובבת בשכונה עד 7:15 ואז אני מתקדמת לבית ספר. אני כמובן היחידה שהגיעה אז אני סתם שומעת שירים. לאט לאט הילדים מגיעים, לא מתייחסים אליי אפילו, ומי שכן אז הוא סתם זורק איזו קללה או הערה אבל לא ממש אכפת לי. עוד 5 דקות יש צלצול, יש לי זמן לעוד שיר אחד. אני שומעת את then i lost it all של BVB הלהקה האהובה עליי. צלצול, המורה נכנסת והשיעור מתחיל. אחרי שני שיעורים משעממים ומייגעים באה סוף סוף ההפסקה ואני נמלטת לחורשה הקטנה שליד בית הספר. בדרך כמובן שוב מקללים אותי ומכים אותי ואני יוצאת מזה עם כמה חבורות קטנות, אז יצאתי בזול. פתאום מתקרב אליי הבריון של בית הספר- אלעד. "מה קורה גותית קופה? אה?". "עזוב אותי. אין לי כוח אליך". "מה אין לך כוח? אני עצבני ואת השק אגרוף שלי." הוא אומר ונותן לי בוקס לפנים. אחרי שהוא מסיים את שיעור האיגרוף שלו עליי, הוא הולך ומשאיר אותי שם מוכה. אף אחד כמובן לא מגיע. אוי רגע! פתאום ניגש אליי ילד. כנראה חדש. "את בסדר? הוא הרביץ לך?" הוא שואל, מודאג. "אני ממליצה לך להתרחק ממני חדשי. אחרת ירביצו גם לך.." אני אומרת, נאנקת מבכי. "אני אסתדר תאמיני לי. בואי אני אקח אותך לאחות". הוא אמר ולקח אותי לאחות. הוא נראה מדהים: עיניים כחולות אפורות- כמו קרח, שיער שחור- כמו פחם ופנים מדהימות ומשורטטות. הוא לא אמר איך קוראים לו ונשאר איתי אצל האחות עד סוף היום ועזר לי. אחרי בית הספר הדבר היחיד שיכלתי לחשוב עליו היה הנער הזה. מי זה? איך קראו לו? באיזה כיתה הוא? ואף אחד לא יכול לענות לי על השאלות האלו, חוץ ממנו. כנראה אצטרך לחכות עד מחר כדי לדעת…