החיוך האלמוני

הבטתי מסביבי, סורקת את המקום בעיניי,
נבוכה מעט, מפודחת,
החדר גדול, אבל לא מדי, בערך שלושים אנשים בגילאים שונים יש בחדר,
אחר סקירה ראשונית-
בלי לשים לב, מבטי נתקע על מישהו
הפנים שלו עדינות, פנים יפות של ילד טוב,
השיער חום והעיניים יפות,
ושפתיו נראות רכות ונעימות, כמעט מזמינות,
הוא קולט את מבטי עליו, ומחייך חיוך כובש, ביישני מעט,
שלא יכולתי להתיר ממנו את עיניי,
הגוף שלו חסון, עם קצת שרירים, אבל לא יותר מדי,
אני מרגישה את מבטו,
עובר עלי, בוחן אותי,
וכל אותו הזמן החיוך לא יורד,
אני רואה איך הוא בא לעשות צעד לכיווני,
אבל מתחרט וחוזר למקומו,
משהו בו קסם לי,
רציתי לדעת ממנו עוד,
איך קוראים לו, איפה הוא גר,
אבל הלכתי,
רציתי להשאר, אבל הייתי מוכרחה ללכת,
הבטתי בו בפעם האחרונה, מקווה שהוא לא ישכח אותי,
והלכתי, נפרדת ממנו בליבי…