החוכמה הגדולה שלי

תכירו אותי!
אני אוטוטו יהיה בן 19.הסיפור שלי הוא סיפור לא פשוט…הייתי מגיל שנתיים עם אבא שלי וככה נשארתי איתו כל חיי..אני זוכר את עצמי מגיל 3 וקצת כחולה אפילפסיה וזה היה מאוד לא נעים לראות את זה למרות שהיה לי מקרה מזעזע בהרבה יותר ממה שחשבתי ושאני מספר את זה,יש לי צמרמורות בגוף…מגיל 4 סבתא שלי(מצד אבא)הייתה לוקחת אותי מהגן כל יום שישי והיא הייתה הולכת איתי ברגל לסופרמרקט קרוב לבית לקנות כמה דברים שחסרים לבית ואחרי כל זה חוזרת הביתה ומתחילה לארגן מה שצריך..יום אחד כשהיא אספה אותי מהגן,הייתי כל כך חמוד אז היא הייתה כל כך עייפה אז היא נכנסה לנוח במיטה ובשנייה ראיתי בטלויזיה שלה בסלון תוכנית ילדים ובום!!היא התרסקה מהמיטה ונפלה…זה היה נורא,היא צרחה צרחות איימים וכל הבית שמע אותה…לא ידעתי מה לעשות…להתקשר לאבא?להזמין מישהו?אבל הדלת של הדירה שלה היה נעול…אז כבר אבא שלי זיהה שקרה משהו לאימא שלו אז הוא דיבר איתי(מגיל קטן)ובשנייה שמעתי סירנות של מכבי אש שבאו להציל אותה…הגיע יום ועוד יום ועוד יום והיא הייתה מבוגרת מאוד ועם כל ההצלה שהצילו אותה גם היו לה קמטים בידיים שלה והיא הייתה שמה משחות לידיים שלה כדי להרגיע את הכאבים…עבר יום ועוד יום והיא נהייתה עוד יותר חולה עד שהיה גידול איפשהו(פטיטיסי,גידול באיזור העין),היא שכבה בבית חולים בילינסון כמה שבועות עד שכבר לא הייתה יכולה ולבסוף ב 2005 הלכה לעולמה..יהי זכרה ברוך!