החדשים (הסיפור שלכם) ~ פרק 14 ( המשפחה המיוחדת שלי )

~ מנוקדת המבט של מייק~
" אז היום הולכים לאכול שם ?" שאלתי אותה
" אוקיי. קבענו." מיקה ענתה לי , חיבקה אותי חזק והלכה.
סוף סוף הגיע סוף השבוע, ואני ומיקה הולכים לדייט בעוד כמה שעות אז אני חייב ללכת במהירות הביתה להתארגן. האמת שאני לא מבין למה אני כל כך ממהר. הרי הבית שלי הוא רק 5 דקות מהבית ספר ! אבל מסתבר שבריצה זה פחות, 2 דקות ו20 שניות, על השעון. ושלא תחשבו שאני ספורטאי, כי אני ממש בעד להוציא את הספורט מחוץ לחוק!
" מה שלומך מתוק ?" אמא שלי התנפלה עליי ברגע שפתחתי את הדלת
" הכול מעולה." סיננתי במהירות והלכתי לכיוון החדר שלי
" יש לך תוכניות להיום ?" היא שאלה אותי
" כן.. עוד שעתיים אני נפגש עם מיקה באיזה שהיא מסעדה.." סיפרתי לה
" אבל הכנתי לך אוכל." אמא נראתה מאוכזבת
" מצטער.. תביאי לרן ורעות" אמרתי לה
" לפחות תשב ליידנו בארוחת צהריים.." היא ממש התחננה
" בסדר. בסדר.." השתכנעתי
" רעות ?! רן ?!" היא צעקה ובמהירות הגיע רן, אחי הקטן בן ה11.
" מה יש לאכול ?" רן שאל
" אוכל." אמא התחכמה
" איזה אוכל ?" רן התעקש
" רעל." אמא המשיכה להתחכם
" יש ! זה האוכל האהוב עליי !" רן לא נשאר חייב, ככה זה תמיד במשפחה שלנו, לפעמים אני חושב שצריכים לעשות על המשפחה שלנו סרט קומדיה.
" רעות ?? מה קורה איתך ??" אמא שלי צרחה
" אני באה.." רעות יצאה מחדרה, רעות היא אחותי הגדולה, היא בכיתה י' , גדולה ממני בשנה.
" אולי תפסיקי לשמוע את הלהקה הדבילית הזאת ?" רן התעצבן על רעות
" דבר ראשון דבר יפה ! זאת לא להקה דבילית . היא מושלמת !" רעות מיהרה להגן על הלהקה שהיא הכי אוהבת, וואן דיירקשן. והאמת, שמרוב שהיא שומעת את השירים שלהם אני זוכר אותם בעל פה.
" בתאבון" אמא נתנה לכולם אוכל חוץ ממני
" למה אתה לא אוכל ?" שאל אותי רן
" יש לו דייט.." אמא לא שמרה על הפה
" הופה!!" רן צחק
" שתוק." רעות הגנה עליי, כמו תמיד.. אני ורעות חברים ממש טובים. היא יודעת עליי הכול. ובזמן האחרון סיפרתי לה הכול על מיקה..
" מי העיוורת ?" רן לא הפסיק
" לא עניינך." התחמקתי
" במקרה קוראים לה מיקה ?" רן שאל אותי ואני לא הבנתי, איך הוא יודע את זה ?! ואיך הוא מכיר אותה ?!
" היא הבייביסיטר של סאסו, והוא שמע אותה מדברת איתך.." הוא סיפר לי
" סאסו ? שוב החבר הדביל שלך ?" התעצבנתי
" די לריב ! תאכלו." אמא עצרה את הריב הזה בדיוק בזמן.
" טוב אני הולך להתקלח.." אמרתי במהירות וקמתי מהשולחן, הלכתי לחדרי ולקחתי את הבגדים אבל רגע לפניי הפלאפון שלי צלצל. מיקה מתקשרת אליי.
' היי' אמרתי
' היי..' היא נראתה מבואסת
' קרה משהוא ?' שאלתי אותה
' יותר מדיי…' היא לחשה
' רוצה לדבר על זה ?' שאלתי
' אני לא מסוגלת לדבר בכלל… אני ישלח לך אס. אמ .אס.. אתה תבין' היא אמרה וניתקה לפני שהצלחתי להגיד משהוא
בתוך כמה שניות הודעה חדשה התקבלה-
' המנהלת של הבית ספר דיברה עם אמא שלי. מרחיקים אותי מבית ספר.' היה רשום באותיות קטנות , ואני הרגשתי שאני פשוט … נחנק.