הודעה חשובה…
אני חייבת להיות כנה אתכם, יש פרויקט שלי שעומד לעלות באתר, שהוא לא כל כך גדול אבל בשבילי הוא ענק – והוא מוציא ממני את כל הכוחות לכתוב פרקים. אני כותבת שלושה פרוייקטים תוך כדי (כולל צבע הדעת) ועכשיו יש לי שיר לכתוב דרך תחרות השירים של אורפז.
עוברת עליי תקופה קצת קשה בזמן האחרון, וזה מסיח את דעתי מכל מיני דברים. אני מצטערת אם אני פגעתי במישהו פה מהאתר במהלכה בלי לשים לב.
לבלאק ולקטניס – מה שכתבתם לי על הסיפור, המחמאה הענקית הזאת, לא יוצאת לי מהראש. לחשוב שיש אנשים שמאמינים שהסיפור שלי באמת יכול להיות ספר זו המחמאה הכי גדולה שיכולתי לקבל מכל בן אדם בעולם. אני באמת חושבת על זה, אבל אם אני אקח את הסיכון העצום הזה אני אצטרך להפסיק לעלות את הסיפור לאתר.
אני מקווה שבסוף סוכות אני כבר אעלה חלק ראשון מהפרוייקט החדש שלי באתר, אמשיך את צבע הדעת (בתקווה) ואצליח לסיים את השיר – אבל אני בן אדם עמוס מאוד, ואני חושבת שאני מקשה על עצמי יותר מידי במשהו שהוא מחוץ ללימודים.
אני לא יכולה להודות מספיק לא.מ.ש שעוזרת לי כל כך בכל דבר שקשור לכתיבה, וגם ל-LET IT GO שלא הייתי מתחילה בלעדיה – ושאני בכלל לא אתחיל לדבר על המעודדת. אני אשמח לשיתופי פעולה מפעם לפעם אם יהיה לי זמן:)
כתבתי את ההודעה הזאת כדי לשחרר נטל עצום מעצמי, תודה על הזמן שהשקעתם לקרוא עד לכאן.
תגובות (14)
האמת שאני מבין אותך, ואני חושב שאת יכולה לקחת הפסקה קצרה מהאתר הזה, אם הוא מלחיץ אותך.
בהצלחה עם הפרוייקטים:) את לא חייבת לחשוב יותר מידי על לכתוב לכאן אם יש לך עומס כזה מטורף. תנסי לקחת קצת הפסקה מזה ולחזור כשיהיה פחות עומס, אולי זה יעזור^^ ותודה על התודה:)
בשיא הכנות, אני חושבת שכל דבר שתכתבי יוכל להפוך לספר. יש לך כתיבה מדהימה ואת ממש משקיעה בה, וזה בסדר לקחת הפסקה, אנחנו לא חייבים להיות כאן 24/7 (ואני ממש מבינה אותך לגבי עומס, אני בעצמי כותבת כמה דברים במקביל – בלי קשר למה שאני מעלה לאתר)
0.0 אני אמרתי לך מהתחלה שזה כתוב כמו ספר אמיתי וצריך להיות ספר
א מ י ת י !!
חחח סתם הכול טוב ^^
קחי הפסקה זה תמיד טוב, וכמו שאמרה ספיר מעליי כל מה שתכתבי יכול להיות כמו ספר אמיתי, וברצינות, את אחת מהכותבות היותר טובות של האתר הזה. כל מי שאומר שלא תשלחי אותו אליי XD
בהצלחה!
אני ממש עצובה, אבל זה יהיה שקר להגיד שאני לא מזדהה.
מבינה את העומס, אני בעצמי כותבת סיפור עכשיו (לא באתר) וזה קשה ודורש הרבה שכתובים וזמן. אני לא יכולה לתאר לעצמי איך זה לכתוב שניים או שלושה.
את אכן – כמו שכבר צוין בתגובות מעליי – אחת הכותבות הכי טובות באתר.
את לא חייבת לנו כלום, ואם ההפסקה הזאת היא הצעד הנכון לפי דעתך, אז היא הצעד הנכון.
וסתם שתדעי – לא פגעת בי, ואני מניחה שלא באף אחד אחר. זה כנראה סוג של מחוץ ליכולות שלך. (זוכרת את כל שיחת העידוד שלי ושל בלאק? היא עדיין תקפה.)
מאחלת לך בהצלחה עם הפרויקט!
נ.ב – בתודות שבסוף הספר, חסר לך לא לרשם אותי.
קטניס אוורדין, סוף.
מבינה אותך לגמרי U^U אני כותבת עכשיו שלושה ספרים במקביל, שאחד מהם אני לא מפרסמת והוא הכי רציני שלי, ולצערי, בגלל האתר, יצא לי לדחות להמשיך אותו (למרות שאני לא דואגת, כי לשמחתי אני בשלב מתקדם מספיק בשביל לנוח ממנו ולהתעסק בסיפורים האחרים) שלא לדבר על סוף השבוע הזה שלא יצא לי בכלל להיות על המחשב… אבל לא מדברים עליי >0<
מה שאני באה לומר זה שזה בסדר שלא יוצא לך לכתוב כל כך, כי לכל כותב יש קשיים, בין אם זה אישי או בקשר לכתיבה, וזה בסדר להתמקד במשהו אחד שאת מעוניינת להתמקד בו, הקוראים של הסיפור שלך יבינו את זה וידעו שזה לטובתם, כי הם יהיו מעוניינים לקרוא כל מה שאת כותבת (היי, מניסיון XD), ואם את מרגישה שיש עלייך לחץ את יכולה להפסיק לכתוב את אחד הסיפורים לתקופה (זו בחירה קשה, אני יודעת, אבל זה שווה כי אז יהיה לך יותר זמן)
בכל מקרה, אני מאחלת לך בהצלחה ^^
יש לך כתיבה מדהימה שבקלות יכולה להפוך לספר..
אני רק צריך להגיד פה, שלפעמים להוציא ספר לאור יכול לקחת גם כמה שנים, אז את צריכה לחשוב טוב מה את רוצה לעשות…
בין אם תפסיקי לכתוב פה ותוציאי לאור, או שתמשיכי לכתוב פה, אני מרוויח.
אם את מרגישה שאת נתונה ליותר מידי עומס ולחץ, תורידי את הרגל מהגז…
את לא צריכה לרצות פה אף אחד… תעשי מה שאת מרגישה לנכון, ומה שהכי נוח לך…
כשאני נתקל בבעיה כזאת שיש לי יותר מדי עומס(לאו דווקא בסיפורים… בכל תחום בחיים) אני פותר את זה בסדר עדיפויות.
תכיני לעצמך רשימה, ותדרגי אותה לפי מה שהכי חשוב לך לעשות ומה שהכי פחות. ככה אתה נכנס לפחות לך, יש לך יותר סדר, ואתה מפחית את הלחץ.
בהצלחה בכל מה שתבחרי לעשות,
בלאק, מהאחווה.(ארגגגג… זה נשמע הרבה יותר טוב בגרמנית!)
אני לא יכולה להביע במילים כמה התרגשתי לקרוא את הכל… תודה רבה לכולם♥
הבעיה איתי שאני שונאת להוריד רגל מהגז, אני לא מוצאת בזה כל תועלת. כל עוד לא נשברים למה לא לנסות עוד? אז בוא נוריד את 'נוח' מהמשוואהXD
האמת שהאתר, דגש על האחווה, עוזרים לי מאוד. קל לי לשמוח יותר, כיף כל כך לחפור בסיפורים ואין דבר משמח יותר מלראות את הסיפורים של כולם באתר. אני לא רוצה להיות עמוסה (כמו שאני אהיה) ולפספס את כל החפירות, כמו שקרה בשבוע האחרון.. זה מרגיש בודד וקצת הורס את אחת מנקודות האור ביומיום – אבל זה בסדר.
הלוואי שיכולתי להיות את, אמורה – אני רק בהתחלה של הכל, אז כל דחייה היא דיי קשה. אני אדם מתוסבך, וכל זה נכלל רק בתור חלום יחיד בשבילי. אחד מתוך ארבעה.
קטניס, כשקראתי את מה שכתבת ממש התרגשתי. אני כל כך מעריכה אותך ואת בלאק את שיחת העידוד שהייתה ועל כל הכיף בחפירות באחווה. אני לא רוצה להתנתק מהאתר ולפספס את זה. אני מרגישה שאני מאכזבת את כולם – כולל אותי.
אני לא לגמרי הבנתי על מה מדובר כי אני לא נכנסתי לטקסטים של אחרים כבר המון זמן, אבל בכל זאת אני מגיב כאן כדי להגיד לך שאת מדהימה ושאני אוהב אותך כל כך.
יום טוב:)
אני מתה עלייך, מייק.. אתה מדהים הרבה יותר♥
תס, את כל כך כישרונית וטובה במה שאת עושה – להוציא ספר לאור יהיה הצעד הכי הגיוני ונכון מבחינתך, לפי דעתי. חבל לבזבז כתיבה כמו שלך.
כמו שבלאק אמר, כך או כך אנחנו מרוויחים (טוב, גם בגלל שנהיה בתודות. XD)
זה צעד ענק לנסות להוציא ספר לאור, אבל במקרה שלך, סביר מאוד להניח שזה הצעד הנכון. אולי זה יהיה טיפה מבאס להפסיק לכתוב באתר ולקבל תגובות מעודדות על כל פרק, אבל אולי זה ישתלם יום אחד, כשכולם יוכלו לקרוא סיפורים שלך ולא רק אנחנו.
ואם אפשר לשאול, מה כל כך מעסיק אותך?
אני מאחלת לך בהצלחה, לא משנה מה תבחרי לעשות עם הכתיבה שלך.
קטניס אוורדין, סוף.
♥ אני מתה עלייך קטניס.
כנראה כי ממש חיכיתי לפרק הבאXP מהרבה מאוד סיבות, אחת מהן כי כל מה שכתבתי עד עכשיו מרגיש כמו הקדמה – כי הם לא ממש עשו הרבה. אולי זה ישתלם אבל עדיין לא החלטתי><
אני רקדנית ואני גם לומדת בתיכון עם הרבה מאוד שעות. יש ימים שאני חוזרת הביתה בתשע וחצי בערב בלי שהייתי בבית ואני רוקדת מעל 15 שעות בשבוע רגיל. לצערי יש גם בית ספר עם הרבה מאוד שעות, שביום קצר ורגוע אני אגיע הביתה בארבע אחה"צ. חוץ מזה יש עוד ספר בתהליכים (של בסיסXD למרות שאנחנו עובדות עליו שנה ומשהו~) שהוא בשיתוף עם עם מישהי ואנחנו מקווה שייצא לאור מתי שהוא.
אפשר לומר שאני גולשת (?) וגם זה לוקח לי קצת זמן (לא מקצועי או משהו, כן? זה קטע משפחתי) – אז אין לי הרבה זמן ממש בכלל להיות בבית ולשבת על המחשב.
וואו. איך את מוצאת זמן לנשום בכלל? אני הייתי מתה או משהו.
עכשיו לפחות הבנתי למה את יושבת על המחשב בארבע בלילה. בכל אופן, כל עוד את לא נוטשת את הכתיבה שלך זה טוב.
אז… רוצה לחפור?
קטניס אוורדין, סוף.
אממ…יש התקדמות?
האתר הזה מת. הרבה מחברים נעלמו מכאן, חלקם ללא התראה (מעניין לאן הם נעלמו), ומי שמצטרף בסוף גם נעלם. רציתי לדעת אם את מתכוונת לחזור בעתיד או אם את לפחות בודקת הודעות.