הוא לא שלי.
אני יודעת שהוא לא שלי.
לא באמת.
אך, בכול זאת יש משהו מנחם בעובדה שהוא לצידי.
למרות שלא יצא מזה דבר.
למרות שאסור שיצא מזה דבר.
בהתחלה, לא נתתי לו להיכנס.
אך, לאט לאט, הוא מצא את הסדקים בשריון שלי.
הוא אצליח לגרום לי לצחוק שוב.
הוא גרם לי לחייך אחרי שהייתי בטוחה שאני לא אצליח יותר.
ועכשיו, אני צריכה לזרוק אותו מהראש שלי.
אני נהיית תלויה מידי בו.
אני שמה לב ליותר מידי דברים קטנים.
אני לא יכולה.
אסור לי.
אני עוד אהרוס הכול.
כרגיל.
תגובות (3)
את כותבת יפה.אהבתי.
יש לך כתיבה מדהימה
וזה ממש יפה
נחמד