הוא והיא – אפיזודות מחיי נישואין (אפיזודה ב')

אפיזודה ב'

היא לא היתה בבית. יצאה לסידורים. לפחות זה מה שהיא אמרה לו.
היא התקשרה אליו לנייד, ופקדה: "תעשה "כך וכך"", וכדרכה הוסיפה: "זה ממש לא דחוף. יכול להמתין עד מוצ"ש".
מכיון שבלאו הכי לא היה עסוק במשהו חיוני או מעניין במיוחד, גמר אומר לעשות "כך וכך" מייד, בדיוק כשם שדרשה.
היה לו בבית כל מה שנחוץ כדי לעשות את "כך וכך". כלי עבודה, ברגים, דיבלים, חוטי חשמל ועוד מיני חלפים שחילץ ממכשירים ששבקו חיים אך לא היו יקרים דיים כדי להצדיק פעולות החייאה ושיקום.
הוא עבד על "כך וכך" שעתיים תמימות והיה מרוצה ממעשה ידיו. לדידו זה ניראה מקצועי לעילא ולעילא. שופרא דשופרא.
"ידי זהב" החמיא לעצמו בסיפוק. למה בכלל צריך את "כך וכך" – זו כבר שאלה אחרת. ניבצר מבינתו להבין גחמות נשים. כל שכן של זוגתו. אבל, ניחא. מה לא עושים כדי לרצות את האשה. היא רצתה "כך וכך" – תקבל "כך וכך".

היא לא הבחינה ב-"כך וכך" משחזרה הביתה. היא גם לא תחקרה אותו אם עשה "כך וכך" במשך כל הימים שנותרו עד הדד-ליין. גם הוא היה שקוע בעיניני עבודה דחופים ו-"כך וכך", מעשה ידיו לתפארה, נישכח.

הוא ניזכר ב-"כך וכך" רק בשלהי מוצ"ש. הוא הביא את "כך וכך" והציג אותו לפניה בגאווה אצורה. חיכה בקוצר רוח לתגובה אוהדת.
אבל היא כלל לא התרשמה. היא אמרה באדישות נטולת כל מחווה של התפעלות, שבעצם כבר קנתה משהו חלופי ל-"כך וכך", משהו מן המוכן, ואפילו קיבלה הנחה.

היא היתה יכולה גם לומר שבעצם כבר אין לה צורך ב-"כך וכך", או אפילו, שלא ל-"כך וכך" התכוונה אלא ל-"ככה וככה", וכמובן זה לא בגלל שהיא לא הסבירה עצמה היטב אלא בגלל שהוא לא הבין אותה.

בכל מקרה אשאיר לכם להחליט איזה סיום משקף טוב יותר את מציאות חייכם, אם אתם נשואים. אם טרם – אולי תשקלו במשנה זהירות אם בכלל כדאי.