ההדים
אני שונא את הצרחות. הם גורמות לי לרעוד, אני מכניס אוזניות ושם על הכי גבוה, האוזניים שלי כואבות, אבל זה עדיף. אני עדיין שומע.
הדים.
אני מחבק את עצמי ומנסה לחשוב על משהו אחר. אני שונא שזה ככה. אני שונא. אני שונא שזה ככה.
אני מתנוענע אחורה וקדימה. קדימה ואחורה. אחורה וקדימה. כאילו שזה ישנה משהו.
לעזזאל, השיר נגמר והשיר הבא עוד מחכה.
אני שומע צרחה: 'אני אהרוג אותך! שמעת?! אם זה יקרה עוד פעם א-'
השיר שלי נדלק. אני אוסף את ברכי אלי ואומר את המילים של השיר. אחורה וקדימה. קדימה ואחורה.
שיפסיקו. תפסיקו. בבקשה.
אני מנמיך את המוזיקה כדי לבדוק, אבל זה יותר מידי. אז אני מפסיק. אני שונא את זה. אני שונא.
די. די. בבקשה. דיי
אבל זה ממשיך, וגם אחרי, האוזניים יכאבו לי, וההדים ימשיכו לצרוח.
בבקשה,
תגובות (12)
יפה. אני אוהבת את החזרות של המילים. תוכן מעניין, מעלה שאלות.
תיקונים:
1. *הן גורמות לי.
2. "אני מכניס אוזניות ושם על הכי גבוה…" ושם? מה שם? כתיבה לא נכונה. אפשר לומר: ומגביר עד העוצמה הכי גבוהה.
3. "הן גורמות לי לרעוד(,)[.]" סוגריים רגילים – מה שכתבת, סוגריים מרובעים – מה שצריך לכתוב.
4. *לעזאזל.
5. "השיר נגמר והשיר הבא עוד מחכה" – לא מחכה, מתעכב. השיר לא מחכה לשום דבר. בחר מילים מתאימות. כלה גם על אחר כך: "השיר שלי נדלק" – שיר לא יכול להידלק! "נפעל" יותר מתאים.
6. דיבור יש לכתוב בתוך מירכאות ("אני אהרוג אותך!…")
7. במשפט האחרון שים נקודה, לא פסיק.
בהצלחה ולילט :)
ואגב, אחרי שכותבים לך תגובה ארוכה נהוג לומר 'תודה'!
חח, הממ, תודה!
את צודקת, חלק מהדברים אני באמת אתקן, אבל חלק זה פשוט סגנון הכתיבה שלי (אם זה סגנון)- את יודעת, כמו שמדברים.
שאבשלום קור יחייה לו בשלום- אבל, קצת, לעזאזל איתו
חחחחחחח כל טוב לאבשלום ;)
אוי רגע רגע
למה לעזאזל כתוב לך בפרופיל "עדיין בחיים…"?!
זה נכון אבל למה 'עדיין'?
בנאדם, נטיות התאבדותיות זה לא משו :/
חח זה נכון, לא?
טוב, אבל טכנית זה נכון, גם את עדיין בחיים.
עד שלא תיהי
עם הגישה שלך בטח שאני לא אהיה
אוף. מצטער.
אני אנסה מחדש: שיהיה לך לילה טוב?
חחחחחחחחחחחחחחחחח אל תצטער. היית בסדר גמור, אני סתם נדחפתי P:
שיהיה לילה טוב לשנינו
????
מונולוג נחמד אבל זה לא מעביר משהו חד מדי עם פואנטה, פשוט כאב שהמקור שלו מעורפל