הדרך של השמש

הוא עמד מול בייתו, תיקו היה על כתפו הימנית ככה שהוא ניראה נוטע קצת הצידה. הוא הסתקל על ביתו בדמעות, אבל הוא ידע שהוא חייב לעשות את זה. הוא היה חייב ללכת משם.
הוא היסתובב והתחיל ללכת לכיוון היעד הלא ידוע, לכיוון השמש העולה. בגדיו שהיו שחורים וארוכים בשביל שלא יגלו אותו, רתחו בשמש הבוקר החמה.
הילד הלך שעות אחרי השמש, בלי יעד ידועה ובלי ידיעה על מה שיקרה בסוף. אחרי שעות אליכה רבות הוא ראה אגם, הוא רץ לכיוונו כאילו חייו תלויים בזה.
הוא צלל לתוך המיים הכחולים אך המטונפים של האגם, הוא שתה מהמיים המורעלים אך לא הרגיש דבר.
אחריי כמה שעות המיים התחילו להשפעה אליו, הוא יצא מהאגם במהירות אחרי חיפוש של מיים רגילים. אך הוא לא הספיק, הוא נפל בדרך לגהנום.