הדרך שלי לראות את העולם…
כשאני יושבת ליד החלון אני שוקעת במין תרדמת.
אני יודעת שזו ברכה מיוחדת לראות כך את העולם,אך האם מישהו חוץ
ממני מבין?
כשאני יוצאת החוצה אני רואה חול אני מביטה בגרגיר חול שהשמש מלטפת אותו בקרניה היפות וחושבת:
עד כמה שהוא יפה אך קטן ועד כמה רע מצד האנשים לא לראות את היופי שבגרגיר הקטן.
כשאני עייפה אני הולכת אל גג ביתי ומשם רואה אני שדות כמו ים ירוק.
אני משתתקת כל פעם מחדש ולא מסוגלת לדבר עד שהחושך לא מרשה לי יותר.
וגם אז החושך אומר :" עכשיו תורי! תראי את הכוכבים שעלי!"
אני מתבוננת בו ועוד פעם מחייכת שמחה שאני חייה בעולם יפה כזה…
תגובות (2)
תגיבו?
מאוד יפה ! אשמח אם תסתכלי בסיפור שלי(: