הדברים שלא נאמרים

אנשים תמיד מתחרטים על דברים שעשו.
דברים מורכבים כמו למשל אנשים שנכנסו לחייהם, כאלו שהם הרשו להם להשפיע על החיים שלהם יותר מידי.
וגם על דברים פשוטים כמו אכילת פרוסת עוגה נוספת בידיעה שזה לא טוב בשבילם.
אנשים מתחרטים על דברים שאמרו, כמעט על בסיס יומי.
אנשים מרגישים רע שחשפו פיסת מידע מיותרת, עליהם, על אחרים, על המצב, זה לא באמת משנה את העובדה שהם מרגישים רע עם מה שאמרו, ומנתחים את הסיטואציה אין ספור פעמים עד שהם משלימים עם זה.
בסופו של דבר אנשים משלימים עם מה שקרה כי הם לא יכולים לשנות את זה יותר, ואין להם ברירה אלא להמשיך הלאה.
אבל מה שבאמת רודף אנשים ואף אחד לא מדבר על זה, זה דווקא ההפך המוחלט מלשפוך את כל מה שהם חושבים באותו הרגע.
הדברים שלא נאמרו, הדברים שיכולים לשנות, שבגללם קשרים הם לא כנים, שבגללם לא מרגישים שלמים, שמאבדים אנשים, שנותנים לדברים לדעוך.
הם אלו שתמיד נשארים אתך, תמיד גורמים לך לתהות מה היה קורה אם.
אם היית מסוגל לשכוח מכל ההשלכות ופשוט להגיד את מה שאתה חושב.
ואולי, אולי כן היית מתחרט על מה שאמרת, אבל לפחות היית יודע.