האפילה – לא כתבתי פה מלא זמן חשוב לי לשמוע מה חושבים

"תחזיק לי את היד חזק" ביקש. הוא ידע שזה לא יפחית מכאבו, אך זה יוסיף לא עוד טיפה או שתיים של חיים אשר הולכים ואוזלים ממנו.
הוא אחז בידו חזק. תחושת חמימות עלתה בגופו, העולם הסתחרר והמראות מטשטשים. הוא צלל לתוך ים של זיכרונות ורגשות, מטייל בין תמונה זו או אחרת להנאתו.
אבל כאביו במהרה מזכירים לו את העובדה הבלתי נמנעת: קיומו. "רק עוד כמה שניות" לחש אך בתוכו תוכו ידע שאיש לא מאזין לתפילתו. הוא קם בצער ממיטתו לטפל בקיומו.
הוא גישש בידו אחר אותה יד חמימה. הוא אחז בה שנית. אותה תחושת חמימות צפה בשנית אך בעוצמה פחותה בהרבה. "אני צריך משהו חזק. הרבה יותר חזק" לחש.
בכאבו הוא החל לשיר שירים שלעולם לא נשמעו ודיבר במילים שמעולם לא נאמרו. האפלה התקרבה אליו והקיפה אותו מכל עבר. טיפות חייו האחרונות שהוענקו לו לפני מספר רגעים החלו להיסחט ממנו. הוא גישש בידו מנסה לשאוב עוד טיפה או שתיים. הפעם לא בא אף גל חום. היד קרה ומנוכרת,הוא העיף את היד בזריזות כאילו הייתה נגועה בקללה.
האפילה עוטפת אותו מכל כיוון, אין אופק בנמצא רק תמונה אחרת נותרה בינות לאפילה,גם אם לא ברורה ומטושטשת. זו בחורה. שיערה מתבדר ברוח, ורגליה הארוכות, ופיה, ועיניה, ואפה…
ראשו מסתחרר. האם מצא הצלה מהאפילה? האם מצא גאולה? מסתבר שרק היה חרמן ותו לא.