האסיר פרק V

עלינו במעלית לקומה השלישית ברקע התנגנה מוזיקת מעליות גנרית שלא התאימה כלל לאוירה המתוחה שאפפה אותי. הדלת נפתחה אמי יצאה ראשונה ואני הזדחלתי אחריה, אמי התחילה לספור את החדרים "18… 19 …20" ועם כל חדר הרגשתי כיצד לבי מחסיר פעימה פעם אחר פעם, "25, הגענו!" צהלה אמי בשמחה, "טוב תן לי להכנס ראשונה אני צריכה לדבר איתו על כמה דברים" הנהנתי והיא נכנסה. נעצתי מבט בדלת הסגורה "על מה לעזאזל האישה הזו דיברה?" חשבתי,אחרי כמה רגעים שהרגישו לי כמו נצח אמי יצאה מהחדר "הוא רוצה לדבר איתך לבד…" לקחתי נשימה עמוקה וניכנסתי לחדר. "היי מה קורה אברם" אמר קול עצוב ומוכר,"הכל בסדר אבא" עניתי חזרה לקול, כשמבטי עדיין מורכן כלפי מטה "אני יודע שאתה בטח מאוכזב ממני, אפילו כועס עלי. אני מבקש סליחה מעכשיו אני הולך להפסיק עם השתייה ולחזור להיות אבא שלך שדואג למשפחה כמו שהוא צריך" הוא אמר, "זה בסדר אבא אני סולח לך" הרמתי את ראשי לפנים, אך מולי לא עמד אבא שלי אלא לא אחר מישות לא אנושית,, קשה לי לתאר את מראהו כי צורתו הייתה האינסוף המשתנה ללא הרף, הדבר היחיד הקבוע הייתה עין אדומה במרכז גופו הבטתי ישר לתוכה ,נבלעתי בעומק האינסופי שראיתי, עולמות שנוצרו ונעלמו כהרף עין הופיעו מולי, ייצורים ששום אדם אפילו המטורפים ביותר אינו יכול להעלות על דעתו התגלו בפני. הכל ניהיה ברור פתאום שלפתי את הסכין מתוך הכיס שלי, הנפתי את ידי כלפי מעלה והנחתתי בתנועה חדה את הסכין אל תוך העין האדומה….