האסיר פרק I
"בוקר טוב, קדימה תתעורר !" צעקתה של אימי פילחה את האוויר ואת שנתי השלווה. הקמתי את פלג גופי העליון מהמיטה באיטיות, ומיד נפלתי עם ראשי קדימה, נאבק שלא לחזור לישון . "איזה יום היום עוד פעם?" שאלתי את עצמי חצי מפהק, עדיין בתנוחה המוזרה על המיטה . "יום חמישי אני חושב ?" עניתי כאילו התנהל דו שיח . וברגע אחד הכל חזר אלי, היום לפני שלושה ימים זה קרה, הדבר המעצבן שנדבק אלי כמו קרציה שלא נותן לי מנוח זה שלושה ימים. הדבר הזה, המחשבה הזו שמכרסמת בי, שאני מרגיש כל ביס שהיא לוקחת מנפשי העומללה.
" זה לא אמיתי!" אמרתי לעצמי חלושות. "מה לא אמיתי?" שאלה אימי שכבר עמדה חצי דקה על סף הדלת , התרוממתי בבהלה " כלום, לא משנה", "טוב תתארגן צריך לאסוף את אבא מהבית חולים" היא אמרה ועזבה את החדר. הבטתי מספר רגעים בדלת הפתוחה לרווחה "אבל זה נראה כל כך ריאליסטי…."
תגובות (0)