האם הגורל מתעתע בי?
נו קדימה… כמה זמן?! אמר איתי בבית החולים, לפתע איתי רואה מחברת ועיפון שנופלות מתיקו
של אחד האנשים שבאו לביקור בחדר הניתוחים.
איתי מרים את המחברת והעיפון ופותח את המחברת ומגלה שכל הדפים ריקיפ, כמו מחברת חדשה.
איתי ניסה למצוא את האיש כדי להחזיר לו את המחברת והעיפרון אך מכל המוהמה של האנשים איתי לא מצאו אותו.
הוא התיישב בחזרה בכיסא שליד חדר הניתוחים ופתח את המחברת והתחיל לכתוב:
טוב אז…
עבר עליי הרבה בשנה האחרונה יחסית לילד בן 16 שרק התחיל תיכון
טוב אז איך זה מתחיל?
אה נכון, יומני היקר,
היום ה-25 ביוני ואני עכשיו נמצא בבית חולים…
אבל במקום לספר חצאי סיפורים אני אתחיל מההתחלה, הכל התחיל בתחילת השנה, ילדה חדשה הגיעה לעיר שאני נמצא בה וכך גם לבית הספר שלי וגם כמובן לכיתה שלי, אולי אתה תקרא לזה מזל אבל אני אקרא לזה גורל…
מה אתם אומרים?
להמשיך אתזה?
תגובות (0)