אלים רדומים, פרק 15: סיפורו של ידיד על הֵחָלְצוּת מסכנה
אחד ממכריי סיפר על מקרה שאירע לו כשהוא ואביו הפליגו לדוג אל הים הפתוח בדוגית. כשהדייגים התרחקו מאוד מן החוף, הם פרשו את הרשתות. לפתע, מזג האוויר השתנה, והתחילה להתהוות סופה. האב ובנו ניסו להשיט את הסירה אל חוף מבטחים, אך הסערה תפסה אותם בים הפתוח. הדבר היחיד שהיה באפשרותם לעשות הוא לגרוף מים מתוך הסירה המיטלטלת בעודם נאחזים במושבים. אז, ברגע אחד, הבהלה והאימה שחש מכרי נעלמו. הוא ראה שתי דמויות זוהרות שניצבו בשמיים מעליו ומעל אביו. הדמויות עמדו בדממה, והביטו עליהם מן המרומים. הים עדיין טילטל את הספינה, והדייגים המשיכו לגרוף את המים, אך דברים אלו התרחשו בתוך דממה תודעתית ברורה. סוף סוף, הסערה שקטה, והאב עם בנו שבו אל החוף בשלום. מכרי אמר לי שאז הוא הגיע למסקנה שאת חייהם הצילו מלאכים שומרים.
סיפור זה יכול להועיל למי שיהרהרו: ”הרי כוח המלאכים השומרים תלוי בצבירות המעשים הטובים שאנשים ביצעו בעבר. יהי רצון שאתמיד בעשייה טובה, אמנע ממעשים רעים, ואטהר את תודעתי“.
תגובות (0)