דם
הדם זורם מידה היפה,
הידה הלבנה והזוהרת שהייתה.
מעניה הבהירות דמעות זלגו כמו נהר,
שיערה הבהיר והמסודר התפרק,
בתוך ראשה בלגן של מחשבות היכל,
צעקה פרצה מפיה היפה,
שפתיה התחילו להתייבש ושוב להירטב מהדמעות,
היא נפלה על הריצפה, היא התחילה להחינק מרוב הבכי החזק,
היא קמה אט אט, היא הסתקלה על ידה, והחליטה שלא מגיע לה החיים האלה,
ואז היא….
תגובות (2)
המסר יפה, הכתיבה יפה רק חבל שאנחנו לא חיים בעולם כזה…
ממש יפה!