דם שחור .

את נשבעת שזה לא יקרה לך שוב , שאת לא תשברי .
נשיפה קרה של אוויר חד בתוך אוויר שמלא במטען שלילי , כופה עלייך להיות דיכאונית ועצובה ללא שום דרך שתוביל אותך אחרת בהישתקפות של העולם .
את מביטה שוב ,
עוטפת את גופך הבהיר , הוא אינו בצבעו הרגיל , הוא חיוור ,
חסר חיים ,
שומם , לבן כשלג .
ליבך פועם , פעימה ועוד אחת ,
הדם שזרם בעורכייך שהיה עוד אדום ,
הפך במהרה שחור ,
את מפנה את מבטך ,
כמה שזה הורג אותך ,
משכל אותך .
הם אינם יודעים ,
פרצופך מתעקם מן הקו הישר ,
עינייך מתמלאות הדמעות לחות ,
שזולגות על לחייך ,
המילים כל כך פוגעות .
את מנסה לא להישבר , אבל את נשברת כל פעם מחדש .
את מתפללת שתחיי את היום שאחריי ,
שיום שלפני ישאר המזכרת דיקחונית בלב ,
אבל הוא חוזר ,
כל יום נראה יותר גרוע מהאחר .
ואת נמסה ,
חסרת חיים ,
שוכבת לבד ,
את מנסה שלא להראות ,
אך זה כמו הר גש מתפרץ מתוכך , לא מאפשר לך לנשום .
את נחנקת ,
מנסה לחשוב אך לא מצליחה ,
את מזדהה עם הכאב שעוקף אותך ,
את מוותרת על כל מה שניקר בחייך ,
אפילו אהבה אינלך ,
את מחליטה לסיים .

:///