די לתאונות הדרכים!!!
אתמול,
ברגע נדיר בעמידה ברמזור שניות ארוכות מאוד, הבנתי פתאום כמה עולם התנועה בכבישים ושפת הנהגים, היא פסגת הגאונות האנושית. כשאתה צופה בחלופת הצבעים ברמזור ואתה מבין איך התנועה זורמת לכל הכיוונים בהרמוניה מושלמת וכולם מבינים ויודעים מה הם צריכים לעשות בכל רגע נתון, אז אתה מבין שאתה נוכח במשהו שרק מוחות מבריקים יכלו לתכנן אותו וההתרגשות היא גדולה.
אלא מה, כל זה מתחרבש לנו מול העיניים בכל רגע ורגע כל יום. העבריינות בכבישים היא דבר שכולנו כאן נתקלים בו יום יום על בסיס קבוע. נהגים חותכים אותך, נדחפים לך בנתיב, צופרים סתם ומלחיצים, מקללים וצורחים, מזגזגים בין הנתיבים, נוסעים בפראות ממש כאילו היו טילים מונחים, חוסמים לך את הדרך וחונים כמו זין ועל גבי מספר חניות או על המדרכות, שלא לדבר על נהגים שחוטפים מקומות חנייה של נכים בלי שום טיפת מצפון. ואני מתעצבן מזה ומתעצבן בכל יום מחדש כאילו שזה יעזור… הרי ברור שיהרגו כאן מעל ל-300 איש וילד בכל שנה ושנה, ברור שמספר הפצועים בגוף ובנפש עולה על כמה אלפים, וברור שמשפחות שלמות קורסות בישראל ומתפוררות לחלוטין. והממשלות בזו אחר זו אינן פותרות אפילו שליש מן הבעיות הללו.
זאת זוועה שאי אפשר להשלים איתה. הלב זועק "די!!!"
איך יכולנו לקחת המצאה כל כך גאונית כמו שפת הנהגים ולרמוס אותה ברגל גסה שכזו.
נמאס! פשוט נמאס מזה!
תגובות (2)
שה לי להתחבר לקטע בגלל שאני לא נוהגת, אבל מה שאמרת נכון לגבי הרבה דברים בעולם, בין אם זו מערכת החינוך ובין אם נהיגה, הרבה דברים רק זקוקים לכמה אנשים שירימו את היד ויעשו משהו בנידון. הכתיבה שלך יפה מאוד, נשמע שהמצב עליו דיברת באמת נוגע בך.
Pepper frost יקרה מאוד. תודה על תגובתך. סליחה על האיחור גם-כן. את צודקת! לצערי הרבה דברים צריכים שיפור ותיקון במדינה שלנו.