דורית- כן/לא? פורים עוד שבוע.

כן או לא? כן או לא? מה הלב שלי אומר? הוא לא אומר כלום!
יש לי רעיון, עוד שבוע פורים. זו תהיה הזדמנות רומנטית להגיד לו כן.
אז בכל זאת ללב שלי יש דעה? אבא כזה חכם לפעמים..

כשהלכתי לבית הספר, בדרך שוב פגשתי את עידן, הלכנו בשתיקה. והוא שאל אותי בביישנות: "אז מה החלטת?"
"התשובה הברורה תגיע אלייך בפורים."
ראיתי שהוא התרגש, איזה חמוד.
כשהגעתי לבית ספר ראיתי את כולם מדברים. לא הבנתי על מה, אז דליה באה אליי ואמרה: "למה את מתכוונת להתחפש?" אז על זה כולם חשבו. אז עניתי: "אני עדיין לא יודעת."
"את צריכה לדעת.."
"למה?"
"כדי שתוכלי להגיד לבנות האחרות שהם לא ייקחו את התחפושת שלך. את יודעת, כל אחת אוהבת להיות ייחודית."
אוי ואבוי זה כזה טיפשי. "טוב אני אגיד לך שאני אחליט."
"סבבה." דליה פנתה לחבורת המקובלות.
למה אני באמת אתחפש?
בשיעור הנדסה אני תמיד משתעממת, אז ניצלתי את ה45 דקות האלה לחשוב למה אני אתחפש בשבוע הבא. אז העליתי כמה רעיונות על הדף: נסיכת דיסני, מיני מאוס, משהי מהמאה ה19, בוקרת, רקדנית בלט, רקדנית היפ-הופ,
אולי פשוט אני אתחפש לעצמי.
רעיון מעולה, אני פשוט אתחפש לעצמי, אני פשוט אתחפש לעצמי.
אבל כרגע אני חופרת לעצמי.
כשחזרתי הביתה ראיתי שדגנית לא בבית. אז שאלתי את אבא: "איפה דגנית?"
הוא ענה לי עם חיוך מאוזן לאוזן: "הייתה לה בחילה היום בבוקר, היא הלכה לקנות ערכת הריון."
מה?!!!
עוד הפתעה? כמה העולם יכול להתאכזר אליי?!!
אז הלכתי לחדר שלי כדי להתקשר לדליה, התקשרתי והיא ענתה ישר:
"הלו?"
"הי דל, תקשיבי, אני החלטתי שאני מתחפשת לעצמי."
"מה? איזה מעפנה."
"לא היה לי רעיון, אז החלטתי."
"טוב בחירה שלך."
ניתקנו.