דברים שאנו עושים

למה גידול ילדים זה כל כך פאקינג מורכב?
הרי פעם, לא כל כך מזמן היית ילד בעצמך ומה כבר השתנה מאז???

אתה זוכר היטב את הדברים שגרמו לך לבכות או להיפגע, לקחת צעד אחורה או להיסגר ואתה מנסה למצוא דרכים אחרות עם הילדים שלך.

ומשום מה, לא פעם, אם זה בגלל עייפות, חוסר תשומת לב או פשוט כי אין לך כוח אחרי יום עבודה עמוס להתמודד עם הצרות של הבית, אתה מוצא את עצמך אומר את אותם הדברים שפגעו בך כשהיית קטן או סתם מתחיל לצרוח כי אין לך יותר סבלנות.

וברגעים הללו, כשהכול מציף אותך ואתה צורח את נשמתך, עמוק בפנים אתה מבין מיד שאתה טועה. מבין שזה אתה, זאת לא היא, היא לא ממש קשורה, ועדיין, אתה לא יכול לעשות שום דבר עם הכעס שהצטבר בפנים ולא מצאת דרך אחרת לשחרר את הקיטור הזה שלך.

ולפעמים, אתה מרגיש שעשית הכל כמו שצריך, ואמרת את הדברים הנכונים, ובטון הנכון ובצורה הנכונה והיא?
היא עדיין בוכה ונסגרת בחדר…

ואתה מרגיש…אין דרך לתאר את מה שאתה מרגיש והיום שלך פשוט נדפק.

ואז, ממש לפני שהיא נרדמת אתה עובר בחדרה להגיד לילה טוב או סתם "לבדוק מה קורה" והיא אומרת לך מין "לילה טוב" קטן כזה או פשוט מחבקת אותך בלי לדבר ואתה מבין שאולי, רק אולי בסופו של דבר אתה עושה משהו נכון.