“ג’רמי” (לא מיועד לילדים מתחת לגיל 16)
ג'רמי הוא אחד הבחורים הכי מוצלחים שהכרתי. בכך אין ספק.
מלבד זה שהוא מזכיר לי קצת את חברה שלי מכיתה ח' הוא אחלה גבר. ולא סתם, גבר גבר.
לפני שנתיים גילו אצלו גידול סרטני בראש ומאז הוא גאון. ככה הוא סיפר לפחות. הוא אומר שתמיד היו לו ציונים גרועים בבית הספר ולא הבין שום דבר. אבל אז פתאום פלש לו משהו למוח והתחיל להניע לו את הגלגלים. אני הכרתי אותו רק לפני שנה, ככה שכל הסיפור הזה בגדר מיתוס עבורי.
מלבד מוח מבריק היה לו גם אוזן לבחור. יכולתי לספר לו סיפור חיים ולתאר מה "הוא" אמר ומה "היא" אמרה. לתאר את הנוף ואת הסיטואציה, להוסיף מה חשבתי ומה חשבתי שהם חשבו. ובקיצור, לחפור לו את הנשמה. הוא תמיד היה מקשיב בעניין לכל פרט וזוכר הכל. אף פעם לא פיהק ולא הסיט מבט.
כשסיימתי לדבר היה מהנהן וחושב לכמה רגעים. יכולתי לראות בעיני רוחי כיצד הוא מקלף את הסיפור שכבה אחר שכבה ומגיע ללב העניין. כמו שעושים עם ארטישוק.
היו לו מסקנות כאלו שאפשר לשמוע רק מצ'יף אינדיאני מסטול או מאסטר סיני גוסס. "תשמע, תכלס הייתי מפסיק לאכול שעועית אם הייתי אתה" אמר לי פעם. בהתחלה לא לקחתי אותו ברצינות וצחקתי. זמן מה לאחר מכן הפסקתי לאכול שעועית והכל הסתדר. ככה פתאום.
פעם אחרת אמרתי לו שהבוס עושה לי מיגרנות. וזה עוד מבלי שאני בכלל מבין את משמעות המילה "מיגרנה". פשוט תמיד הייתי שומע בנות אומרות את זה בסרטים אמריקאים. בתגובה, הוא הציע שאחליף את הנעליים שלי. הוא אמר שהנעלי הספורט שלי מפריעות לעניין להסתדר. באותו היום לפני המשמרת קניתי נעלי הנס שנראו לי מגניבות. כאלו עם סוליות שטוחות וקשקושים. פתאום אני והבוס שלי נהפכנו לחברים הכי טובים ואפילו קיבלתי קידום. זה לא היה נתפס עבורי באותו הזמן.
פעם אחרת ישבנו לבירה וסיפרתי שיש לי בעיה עם נעה. וכשאנחנו נכנסים למיטה לא עומד לי. פשוט ככה. בלי הסבר הגיוני. כאילו שאיפה שהוא בתת מודע אני לחוץ ממנה. הוא ירד עלי קצת ואמר שהפתרון ברור לו. "תסתכל על פורנו של גברים" אמר והשאיר אותי המום. מחיתי בתוקף תחילה ולקחתי את העניין כבדיחה על חשבוני, אבל אחרי תקרית מאכזבת נוספת עם נעה החלטתי ללכת על זה. מה כבר יכול להיות?
צפיתי בסרטון הראשון שעלה לי למסך וראיתי אותו עד הסוף. מסתבר שקטגורית "הומואים" בפורנו מכילה בתוכה עוד אלפי תת קטגוריות. לא נושא שיש לי כוונה לחקור לעומק בכל אופן.
יום למחרת פגשתי את נעה והיא כמעט באה להיפרד ממני. "תקשיב… אני לא יודעת, משהו פשוט לא מסתדר בינינו". אמרה. ריככתי אותה עם כמה מילים מלטפות כמו שרק אני יודע והופ! הגענו למיטה. למרבה הפלא, עמד לי מה עמד לי. עמד לי כמו שהיה עומד לילד בן ארבע עשרה שבלע חמש כדורי ויאגרה בבת אחת. נעה זכתה לפיצוי על כל אותן הפעמים והודתה שהיה לה קשה לשבת גם יומיים אחרי הלילה הסוער שלנו.
סיפרתי לג'רמי את שאירע כשנפגשנו לארוחת בוקר בקפה קפה. השעון הורה שהשעה שלוש אחר הצהריים, ובשבילי, אין שעה בגיונית מזו לאכול ארוחת בוקר.
הוא שמח לשמוע שהעצה שלו הועילה והמשכנו לפטפט על הא ודא. בשלב כלשהוא יכולתי לראות שהוא מוטרד ושאלתי מה עובר עליו. הוא השיב בחיוך שיש לו כמה בעיות אבל הסיר דאגה מליבי כשאמר שיפתור את כולן במוקדם או במאוחר.
בינתיים לי ולנעה הלך מעולה, קיבלתי עוד קידום בעבודה ובכלל הלך לי טוב מתמיד. הגעתי לאיזור של ג'רמי והחלטתי לעשות לו ביקור פתע בדירה. עליתי במדרגות הבניין ונקשתי לו על הדלת. לא הייתה תשובה. מתוך סקרנות לחצתי על הידית והדלת נפתחה לפני.
"הלו? ג'רמי?" קראתי בבית ולא הייתה תשובה. החזרזיר העצלן בוודאי ישן בחדר. חשבתי.
נכנסתי לחדר השינה וציפיתי למצוא אותו שרוע על המיטה. למרבה הפתעתי מצאתי שם גופה תלויה מהתקרה. כזו שנראית מאוד דומה לג'רמי עצמו. הגופה התנדנדה לכאן ולכאן באיטיות כמו ענף כבד ברוח.
ניגשתי בפיזור נפש אל שולחן העבודה שלו ועליו מצאתי מכתב. קרעתי את המעטפה בלי לחשוב והתחלתי לקרוא את כתב היד.
"בחיים אין בעיות. רק מצבים.
אנשים מגיעים למסקנה שהם בבעיה מפני שהחליטו שהיא קיימת.
כל שאדם צריך לעשות בכדי לפתור בעיה זה להפסיק להאמין בה.
קל לומר, אבל קשה ליישם. אפילו לי.
אבל! מצאתי שיטה שעובדת נהדר. במקום לנסות להפסיק להאמין
בבעיות התחלתי להאמין בפתרונות. זה עובד כמו קסם.
רק צריך להמציא פתרון וליישם אותו. ופוף! הבעיה נפתרת."
…
קיפלתי את המכתב והנחתי אותו על שולחן העבודה. היה קל להבין שלא לי הוא מיועד. ג'רמי כתב את המכתב לעצמו. עיני התמקדו בערימת הדפים המבולגנים בפינה אחרת של שולחן העבודה. על ראש הרשימה היה מונח דף חסר קימוטים ורשמי למראה. הרמתי את הדף וניסיתי לפענח את השפה הרפואית והמסורבלת. נדרשו לי כמה רגעים להפשיט את כל ה- סחור סחור. נכתב שטיפולי הכימו – טרפיה לא הניבו תוצאות חיוביות ושהסרטן במוח ממשיך להתפשט. הציעו לו לבוא לסיבוב נוסף של עינויים בשביל להעמיד פנים שיש סיכוי למאבק. הוא כנראה הבין את זה. הוא הרי גאון לא קטן.
דבר מה נגע בי מאחורי גבי, זו היית סולייתו המתנדנדת של ג'רמי. הרמתי את עיני להביט בפניו. נראה היה שהוא מחייך קצת.
אין מה לומר, ג'רמי הזה היה גבר גבר.
תגובות (8)
וווואוווו
כתוב מושלם יש לך כישרון זה היה פשוט כתוב מצוין אני תמיד מתה מפחד כשאני קוראת דברים ארוכים אבל פה גם אם רציתי לא יכולתי להפסיק, כתיבה מטובלת הומוריסטית מתוארת מדהים. ההדרגתיות הייתה מושלמת הכול אמין להפליא ממש סיפור מצוין! רעיון ממש טוב בין אם זה מבוסס על סיפור אמיתי ובין אם לא. תענוג לעיניים. בייחוד המכתב של ג'רמי ממש פוקח לך את העיניים, לפעמים אנשים סתם רוצים להישמע חכמים אז הם רושמים דברים שנשמעים עמוקים וזה ממש מגוחך אבל לדבר הזה הייתה פואנטה חזקה עמוקה ומהדהדת בהמון רבדים.
רק דבר אחד לא הבנתי, את העניין של הסוליה ואם זה קשור לחיוך או לנעליים שהדובר עצמו פעם החליף.
אמממ לא נעים לי לשאול אבל העליתי בדיוק הלילה סיפור לאתר אבל הרגשתי שהסוף לא טוב ואני ממש אשמח לחוות לדעת דווקא מאחד כמוך שכותב כל כך יפה ומושלם כי אני יודעת שתגיד לי בדיוק מה שאני צריכה לשמוע שזה ביקורת שאני עצמי לא מצליחה לתת לזה מהעיניים הסובייקטיביות האלה שלי. אז אני ממש ממש ממש אשמח אם תקדיש רגע.
תודה בכל מצב (:
היי אוליב קראתי גם את הסיפור שלך! מאוד מאוד יפה :) הרעיון מאוד הצחיק אותי חחחח
סיפור מדהים. ונכון.
רק חבל שהוא בא לי בדיוק שאני מנסה להירדם ולהפסיק לחשוב על גופות.. :(
וואו. פשוט וואו.
אתה בהחלט נכס ספרותי.
סיפור מדהים, בעל מוסר השכל, והכי חשוב מציאותי. העלת פה דילמות מהמון סוגים. זה מרהיב ביופיו פשוט, כל כך כישרוני ועם זאת כל כך מופשט.
אין לי עוד מה להגיד לך, חוץ משתעשה טובה לכולנו, אל תפסיק לכתוב.
אין מילים. פשוט ככה. עדיין יש לי צמרמורת ממה שקראתי, ולא בגלל שהזדעזתי מהסוף! אלא בגלל שאני מופתע שהצלחת להכניס אותי כל כך מהר לסיפור. התחברתי לדמויות לגמרי עד כדי כך שממש התצתמררתי כשקראתי את הסוף.
באמת יש המון עומק לתוכן! מחזיר לפרופורציות. מסכים עם ליאנה, אל תפסיק לכתוב!
אין סוף לכישרון שלך! אחד הקטעים המבריקים ביותר שקראתי.
מה דעתנו? זה מה שבקשת לדעת…
אז דעתי היא, שבהינף עט ועת, אתה יכול לקצור סיפורים מדהימים ומבריקים, ולהתברג, ברשימת הסופרים הטובים שעוד ידענו!
וזה, כי הסיפור ממש מושלם.
ומה שאני בטוח שאקח עמי מהסיפור הזה, זה את המשפט לחיים: "בחיים אין בעיות יש רק מצבים"…
אני מסכים עם כל מילה.
אז צודה לך על הסיפור המדהים הזה, היה תענוג לקוראו…
אני תוהה מר יוסף, מהיכן רכשת את השפה הזו? בכוונתי לדיוק ולשמרנות שכרוכה
בהבעה שלך. אני מנחש שאתה נער. אבל לא באמת בטוח. תועיל בטובך לחלוק פרטים?
אני סקרן לדעת אילו ספרים קראת וממה מושפעת השפה שרכשת.