געגועים לאימא שהייתה..

אנא, שירי לי שיר לפני השינה שוב..
ספרי לי על ילדותייך ונעורייך היפים
שאת כבר לא זוכרת..
חבקי אותי שוב , נשקי אותי שוב
תזכרי שאני אוהבת אותך ..
אותך ולא אף אחת אחרת..

את עומדת בחוץ , מריחה את
ריח השושנים היפות, חולמת על
כל אותן זכרונות שנלקחו ממך
ואת לא רואה שאני כאן , עומדת לצידך
איני מרגישה אותך..אני מאבדת אותך.
אימא.

את רוצה להיעלם מכאן, רע לך
בנשמה ..את רוצה להיקבר בתוך
האדמה ..ואת לא שומעת את צעקתי
אלייך ..היית פעם רוקדת כל כך יפה
עם שמלה פרחונית ונעלי בובה..
היה לך טוב אימא ..ספרי לי מה קרה?
איך מבת הפכתי לך לזרה ?

אם רק הייתה לי את ההזדמנות
להחזיר לך את כל הזיכרון ..
ולהרגיש אותך פה לידי ..רוקדת לצידי
עם אותה שמלה שכמו הפרחים
גם היא נבלה .. "שרה'לה שלי
אמרת לי , "הכל עוד אפשרי."..

אבל אני יודעת שזה לא נכון.
אני מודעת לכך שזהו יומך האחרון..
חיפשת אצלי בעיניים את אובדנך
ולא מצאת…עד שפגשת את קברך.
עוד מעט , אימא, יגיע גם יומי האחרון
עוד מעט ..
אגיע אלייך וארגיש שוב את זרועותייך..

וממשפחתנו , נותר רק זיכרון
שעף לו אי שם אל המרחקים
ודואג, שלפחות , הוא יישאר לעולמים.