גם לי יש רגשות!
*תרדו לרצתי להוסיף*
יום ראשון ה21 באפריל 2013.
אני לא כלב,
שצריך לרסן אותי…
אני לא בובה של אף אחד, שיש לאדם סמכות להחליט עלי..
אני לפעמים מרגיש שכאשר אני נהיה לא אני – אני מארח בתוכי משהו..
הוא משתלט עלי, והאני הפנמי שלי נקבר עמוק…
אני רוצה לפרוץ להרגיש חופשי,
להרגיש שאני לא ילד מסכן.
שיש לו רצועה – כדור – שמחזיק אותי חזק.
ומכה בי בכול פעם שאני מנסה לפרוק…
אני מנסה להבין,
למה אנשים מתנהגים לבן-אדם שונה מהם כאל חייזר…
אני בדיוק כמוהם!
אני כותב והדמעות זורמות לי מהעניים.
אני כבר ילד אחר…
הדבר הזה ריסן אותי.
שרף את כולי מבפנים…
למה אני לא יכול להמשיך את חיי כרגיל..?
למה אני חייב להרים את ידי ולהיכנע לו?!
למה הוא אמור לשנות אותי ולהפוך אותי מהילד מחייך ליד מרחף שקט ומופנם?!
אני לא רוצה לשפוט אף אחד…
אני גם לא רוצה שישפטו אותי!
אני לא רוצה להיות שונה בעניי אף אחד..
אני גם לא רוצה ללכוד שונים..
אני רוצה להיות אני!
בלי כדור שישתק אותי..
בלי שיחות שירסנו אותי..
לא להרגיש כמו כלב שנגרר אחרי משהו…
אני רק רוצה להיות
א-נ-י ….
תגובות (7)
ואוו איזה כתיבה יפה ואני הבנתי את המסר
אוהבת שרית
זה ממש מושלם! ממש הרגשתי כמה קשה ועצוב לו, ושמתייחסים עליו גועל נפש ממש.
לפעמים אני מרגישה כמו הילד בסיפור שלך, כי יש מלא דברים בחיים שלי שמורידים אותי למעלה ומונעים ממני לעלות חזרה …
וזה נכון, אנשים עושים אפליות בחברה שלנו וזה עצוב…
מדרגת 5 (:
(חחח הגבתי לך פעמיים. גם פה וגם שם XD)
תודה ספיר ותודה שרית 3> 3>
וואו, זה כ"כ נכון, איך שלא מקבלים אותך כי אתה לא שקט מספיק, איך שאתה תלוי בכדורים, את כותבת נהדר ומעבירה את המסרים.
תודה אביגיל!
שמחה שהבנתן!!
וואו השיר הזה מאד יפה.כל הכבוד לך!את הצלחת להעביר לי את המסר.ישר כוח!
אופיר?! שיר……???
בכול אופן תודה XD