בקיץ
בקיץ ההוא
שראיתי אותך
מתבוסס בפחדך
בקיץ ההוא
שישבת בחדר
בתריסים מוגפים
מבוהל
מהקיץ ההוא
נהייתי כלב שמירה
רק
שהמחשבות שוב לא ייתקפו אותך.
אני נובחת ונושכת
ובועטת
בלי לחשוב מי מולי
חסרת רחמים.
רק שהפחד יישאר רחוק ממך
רק שלא תשאר לבד
הלוואי ובאמת
היה לי הכוח
לשמור אותך מעצמך.
תגובות (2)
הקטע מאד יפה. הצורך לגונן מאוד חזק. את יוצרת סקרנות. מפני מי או מה את מגינה? מדוע יש צורך להגן על אותו אדם מפני עצמו? מה טיב היחסים בינכם?
אני אישית מעדיף שיש קצת יותר מידע, פחות פרטים שהקורא יכול או צריך להחליט עליהם בעצמו.
הערה קטנה. הביטוי זאב בודד, מתאר אדם שמסתדר בכוחות עצמו, ולא מעוניין בעזרה. לא מישהו מבוהל. זה מרגיש לא מתאים לקטע.
אין לי כרגע מטאפורה טובה. ניסיתי גם לחשוב על חיה, שזקוקה ללהקה ונותרה לבד, או חיה קטנה וחסרת הגנה, אבל התקשיתי.
שוב כנראה הרצון שלי לא לחשוף לגמכי פוגע בכתיבה חשבתי שזה בסדר וכל אחד יוצר את הסיפור שעולה לו, אבל אני מבינה שיש מצב שזה פוגע.
אני ממש מודה לך על הדיוקים ועל התשומת לב לפרטים.
ממש.