בעוד 54 שנים :

*חשוב לקרוא עד הסוף כדי להבין*

בעוד 54 שנים :
הכתבת בעלת השער החום והחליפה הכחולה דיברה
5,000,000 איש נספו ברעדת האדמה ובצונמי האחרון ,האמריקאים לא מאפשרים לפליטים נוספים להגר לארצותיהם ,לפי דברי הנשיא האמריקני "אנשים חיים על קשקש האדמה באמריקה ,אין יותר מקום במדינה ,מאז האגירה הגדולה של שנת 2023 לאחר האסון הגדול במזרח התיכון ,אם עוד משהוא יניח את כף רגלו על הארץ הזאת ,כול יפלו מכצוותהה של אדמתנו ישר לים"
ממשלת הסביבה העולמית אומרת שייקח לפחות עוד 20 שנים עד שהייה אפשר לקיים חיים במזרח התיכון לאחר ההפצצות ב2020 במלחמת המזרח ואסונות הטבע ב2022 השילוב של הדברים בא בתזמון נוראי כך שהוא לא מאפשר אפילו נדידת ציפורים באזור ,המצב הסביבתי החדש מפר את כול האיזון הטבעי ,וגורם לנזקים בלתי הפיכים .." הפסק ",אמר קול זקן וצרוד
והטלוויזיה הפסיקה והתכבתה ,"אין חדש " אמר הזקן המדוכדך ,אשר ישב על הספא "אני שונא את הקריינית הזאת עדיין יש לה מבטא צרפתי מעצבן, כנראה גם היא פליטה חדשה מהאסון"
ארנולד היה זקן בעשור ה70 לחייו ,על כתפו מוטבע בעורו קעקוע דרקון , ועל הגבה נח לו עגיל עם גולגולת .
"קומקום ,חמם לי כוס מים" ציווה על הקומקום שנידלק למשמע קולו ומילה את עצמו מים מהצינור שהייה מחובר לקיר .
"מחשב תנגן לי שירים של אמנם" צווה והמחשב התחיל לנגן את השירים שמצע ברחבי היוטיוב הנידחים, לפתע דפיקה בדלת , "מי זה? " שאל ארנולד , "דיאנה ענתה ביתו של ארנולד "וניקולס" אמר ניקולס נכדו של ארנולד בקול חסר סבלנות.
ארנולד דיבר אל הדלת "היפתחי" , "אנה השמע את הסיסמה" ,השיב ה הדלת ארנולד גלגל את עיניו ,הוא התגעגע לדלתות המנעול הידני האילמות ,"34567837" אמר והדלת אישרה את הסיסמה בקול ביפי קטן ונפתחה.
נער בן 11 ניכנס בסערה וקפץ לידי ארנולד "סבא" קרא בקול .
"מזה ילד?! צבעת את שערך לכחול היום ?" שאל ארנולד
"*ליעת* אמרה שזה יתאים לבגדים של היום"

{*ליעת- האוזרת הרובוטית של ניקולס יש לה היכולת לאיפור צביעת שער ואינטליגנציה אופנתית}

"יום אחד אני אתכנת את ליעת מחדש" צחק ארנולד .
"תספר לסבא מה מצאתה היום ניקולס " אמרה דיאנה והתיישבה לצדו של ארנולד .
"נכון, כמאת שכחתי !, סבא ,מצאתי מכשיר מוזר שחברת אפל המציא ליפני טריליון שנה ,הוא מרובע וממש עבה ,כמעט עובי של דף !! ,וכדי להשתמש בוא אתה חייב לגעת במסך ,לכך לי זמן לגלות שהוא לא מקשיב לפקודות קוליות או לתנועות ידיים ,וכששאלתי את אמא ,"של מי זה? " היא אמרה "ששלך" אמר הילד בהתרגשות.
הסבא צחק "אתה מתכוון לIPOD ,כן חברי הוותיק והטוב , כשהייתי בגילך זה היה שאי הטכנולוגיה ,ולכול ילד שרצה ליקירו בו היה אחד, אפשר היה לחבר אליו חוטים אשר נקראו אוזניות, והן השמיעו מוזיקה שיצאה מהמכשיר "
"מה ?! חוטים?! מתי כול זה היה בתקופת האבן?"
ארנולד צחק ,הילד הזכיר לו את עצמו בשנות העשרה שלו.
וכך עברו להן שעות הביקור ,ודיאנה וניקולס חזרו לביתם .
ארנולד בהה בקיר שתמונות הולוגרמה של טבע בתלת-מימד חלפו על פניו .
בחיים לא שערתי שהעולם יהפוך למה שהוא עכשיו ,הלווי ויכולתי לחזור לאותו הנער שהייתי ולספר לו על הכול, אפילו שאני לא חושב שהייתי מאמין לזקן בעל עגילים וקעקועים שמספר על טכנולוגיה לא אפשרית ואסונות קרבים. חייך ארנולד לעצמו והלך לישון.