בין ההמונים
אני שם בין ההמונים.
מחיכת אל העולם ומסתכלת על האנשים שמסביבי, בנות מרכלות, בנים מנסים לצאת גברים, חברים צוחקים, אוהבים מתנשקים,
ואני שם בין ההמונים.
לא מרשה לעצמי לחשוב יותר מדי, מרפה את ראשי, מרפה את המחשבות הבלתי פוסקות,
אני לא בולטת ולא מיוחדת כך שאף אחד לא שם לב עליי אבל אני שמה לב לעצמי.
אני חוזרת לביתי לריק, ללבד,
מורידה את מכנסי, פורעת את שערי, מדליקה את המוזיקה על הכי חזק ורוקדת
הפעם הראש מתמלא במחשבות שמנעתי מעצמי אבל אני נותנת למוזיקה לזרום בי ולהוציא אותן מראשי,
אני מתסכלת במראה, מחיכת לעצמי,
רק אני נשארתי.
ההמונים שבראשי כבר לא מולי.
תגובות (0)