ביישנות הוא חבר שלא רוצה שתתפקד

"בא, בא לאן אתה הולך ?" הקול המוכר נשמע בתוכי
"אני צריך ללכת אל הכיוון של האנשים האלה" אמרתי לו בתמימות
"אבל אתה זוכר מה אמרתי לך כבר" ענה לי. נאנחתי ועצרתי את הצעדים שלי
"אתה רוצה שיצחקו עליך ?" שאל
"לא" עניתי ורעדתי
"אז בא, נחזור אחורה ולא נחזור לפה יותר" אמר בקול בוגר. הסתובבתי אחורה וחזרתי חזרה.

"מה אתה עושה ?" קולו נשמע פתאום
"אני צריך לדבר בטלפון" אמרתי והרמתי את השפופרת
"עצור רגע"
"מה קרה ?"
" אתה מכיר את אותו אדם ?"
"לא"
"תנתק את זה מיד, הוא יכול לצחוק על הקול הצייצני שלך" אמר לי בקול. הורדתי את הראש ועזבתי את הטלפון.

"מה זה השיער הזה ?" אמר לי בלחש, כשאני מביט על עצמי במראה
"הייתי במספרה" אמרתי
"אסור שיראו את השיער החדש שלך"
"למה ?" שאלתי בתדהמה
"יצחקו על האורך שלו, לא יפסיקו לדבר עליו"
"אוף, מה אני יעשה עכשיו" אמרתי עם עיניים בוכות
"תשים כובע על הראש, או שתישאר בבית" נאנחתי וביום למחרת הסתרתי את השיער הזה, שכולם אמרו שהוא יפה אבל הביישנות אמר לי מה לעשות איתו.

"ביישנות, בא תעזור לי" אמרתי לו בפנים מסכנות
"מה קרה ?" אמר בקול כבד
"אני צריך להיות עצמאי, אני רוצה לעבוד, אני רוצה לשיר, אני רוצה לדבר עם אנשים, אני לא רוצה להישאר מאוכזב, אני לא מוכן להישאר כזה" אמרתי
"אני לא יכול לעשות כלום" אמר ומשך בכתפיו
"אבל אתה חבר טוב שלי, מהילדות אנחנו ביחד"
"אני כאן רק כדי לעצור ולהזהיר אותך" אמר והוריד את קולו
"אתה רוצה שאני יגיד לך סוד ולא תספר לאף אחד ?" שאל והסתכל לתוך עיניי
"כן" אמרתי בקול פחדן
"אני שקרן" אמר והביט בי במבט מפחיד
"אתה מנסה להגיד, שכל השנים האלה שיקרת לי ?"
"כן אני שקרן, אני אוהב לעצור אותך ואת כולם מלעשות דברים. אני אוהב לשקר לכם שאסור לכם להיות עם כולם"
"למה אתה עושה את זה ?"
"אתה יכול לעזוב אותי גם עכשיו" אמר בלחש
"איך ?" שאלתי וכיווצתי את הגבות
"אתה צריך להתגבר, אם לא תעזוב אותי בכל הכוח שלך תישאר איתי תמיד".