ביחד
הכרנו בגיל יחסית מוקדם.
הוא היה תמיד איתי.
דבוק אלי.
היה אפשר לראות זאת.
לכל מקום שהלכתי הוא בא איתי.
ישנו ביחד,אכלנו ביחד,שתינו ביחד.
הכל היה ביחד.
אבל אז הוא הרגיש לא כלכך טוב,וכך גם אני.
היינו מחוברים.
שכבנו ביחד במיטה.
חולים,ביחד.
הוא הלך,החבר הכי טוב שלי.
הוא כבר איננו,כך גם אני.
החבר הכי טוב שלי,הסרטן.
תמיד ביחד.
תגובות (1)
וואו זה ממש עצוב :-(
זה היה יפה אבל עצוב…
תכתבי עוד דברים כאלא:-) אבל דברים יותר שמחים גם….
נב
אני אשמח עם תקראי את הסיפור שלי מישהו כמוך;-)