בחור מוזר אחד. ~תגיבווו~
מאז שאני קטנה אני רואה אותך. בחור גבוה, ממושקף, אוזניות על ראשך.
כן, כל יום- בדרך מביה״ס, מהחוג או אפילו מהמכולת…
אתה לא סופר אף אחד, אתה בשלך- הולך, לאן? אינני יודעת, אני בספק אם אתה…
אתה מוסיף כל כך לרחוב, למדרכה המלוכלכת, לכביש הסואן, לעצים הירוקים וכשהם הופכים לצהובים בחורף. כל יום מאז שהייתי קטנה, לא מחליפה איתך מילה, רק מביטה בך בשתיקה.
אתה הולך עם בגדים מגוחחים וכולם מסתכלים בך מבודחים, אבל כל אחד בלב שלו מקנא בך, שלא איכפת לך מכלום, פשוט כלום…
שאתה לא קם בבוקר מוקדם כדי לבחור שעה בגדים כדי להרשים את הבוס או איזו בחורה, שרעש הרחוב לא חודר לאוזניך, ככה אתה, בחור מוזר….
ואני שואלת את עצמי, אם הייתי מתנהגת כמו מי שאני באמת, האם גם אני הייתי מוזרה?
תגובות (3)
וואו. אני מניחה שהוא עבר הרבה ביקורת בתור אדם, עד שהוא למד להתעלם ולשים על זה.. אממ.. פס?..
אני אוהבת אנשים כאלה- הם חזקים באופן פנימי, וחיצוני – זה מדהים בעיניי.
אני מי שאני, אולי יש כאלה שיקראו לי מוזרה בזכות זה, אבל אני מי שאני בזכותי- ומי שלא מרוצה בעיה שלו. אני מניחה שבמקום מסוים את אכן מי שאת-מי שאת באמת, בתחושות, ברגשות, בכאבים שאת מסתירה.. לפעמים, דברים דולפים ונספגים בחייך, ואת צריכה לאמץ זאת.. בכל אופן, תפרצי עם האופי, האהבות, השנאות והאמונות בכל הכוח- כי מי שאת, זה מה שמניע אותך, ולי את נשמעת אדם מדהים^^
מדהים!
אני רצינית- זה מדהים!
תודה 3> האמת שרשמתי את זה התכוונתי לכל בנאדם, אין בנאדם שלא מושפע מהחברה…ואני עובדת על זה ;-) (על להיות עצמי..)