בוקר טוב

בחדר המרקיב שלי יש עובש על הקירות, אולי פג תוקפו, אולי פג תוקפי
המיטה כמו אי בודד בין ארבעת הקירות, מתכחשת לגבולות הקיימים
התקרה בוכה את מה שבחוץ וזה מטפטף, כמו עינוי בטיפות
ובלילות, אני תמיד צריך לבקש מהמפלצת שמתחת למיטה שתהיה בשקט
אור ראשון מתגנב מבעד לתריס וטופח על פניי בעדינות
אני מתעורר במצב של חוסר הבנה, והראש עוד חולם
מושיט רגל אל הרצפה הקרה והמפלצת אוחזת בי
כמעט שנפלתי בגללה, אז בעטתי בה ועכשיו צריך לבקש סליחה
מטושטש למשעי, אני מביט במראה שמביטה בי מביט בה, וכן הלאה
פותח דלת והאישונים מצטמצמים, הכול לבן וראשוני
שוב מראה, תחרות מבטים מטומטמת
שטפתי את הלילה ונשטפתי לקראת יום חדש
בחדר מרקיב אני מרכיב את עצמי כל פעם מחדש
ויש לי מפלצת מתחת למיטה, שהיא אולי אני ואולי לא