בולמית …

13/08/2014 1295 צפיות 5 תגובות

אני לא אספר על עצמי, אין צורך. אני מאמינה שמה שמעניין את הקוראות של הכתבה זו לא אני- אלא הבולמיה. לפעמים זה נשמע כאילו הבולמיה היא חלום אשר מתאים לכל נערה חובבת אוכל שבסך כל חולמת להוריד כמה קילוגרמים ממשקלה. לא משנה אם מדובר על שני 2 או 15 ק\"ג. אני יכולה להגיד שאני חלמתי להוריד 3 ק\"ג ולא יותר. למי שלא יודעת מהי בולימיה, זוהי מחלה שגורמת לנו לאכול כמות אוכל גדולה ולאחר מכן גורמת לנו להוציא את כמות האוכל הזו מהגוף בדרך לא טבעית- הקאה מכוונת, שימוש בכדורים משלשלים, שימוש במשתנים, פעילות גופנית מוגזמת ועוד מספר דרכים \'שכיחות\' נוספות אשר בולמיות נוהגות להשתמש בהן.

אני מניחה שמי שלא ניסתה להיפטר מכמות אוכל גדולה באמצעות אחת השיטות בנ\"ל, הבולמיה נשמעת לה דרך נהדרת להתייחס לאוכל. אפשר הרי לאכול הרבה! וכשאני אומרת \"הרבה\" אני לא מדברת על לחמנייה עם שוקולד אלא על הרבה יותר מזה. לאחר חישוב קלורי אני אספר לכן שנערה בולמית מסוגלת לאכול אפילו מאה עשרים וחמש לחמניות עם שוקולד במשך שעה אחת. נסו לחשוב על עצמכן אוכלות 125 לחמניות עם שוקולד במשך שעה! מקווה שהצלחתי להמחיש לכן מהי כמות \"רבה\". לאחר מכן הבולמית דואגת להוציא את כל האוכל מהגוף שלה בדרך שאינה טבעית ובריאה לגוף, או יותר נכון הורסת את הגוף!

תראו, הבולמיה פוגעת והורסת את כל המערכות הפנימיות והחיצוניות בגוף. בשלב ההתחלתי השיער של בולמית מתייבש ומאבד מהברק שלו, אחר כך הוא גם מתחיל לנשור והבולמית עלולה למצוא את עצמה מסתירה את ראשה עם פאה או עם כובע. השיניים מצהיבות וריח רע ומסריח נודף מהפה, חשוב לציין ששום מי פה או מסטיק מנטה לא מסייעים למנוע את הריח הזה! נוצרות בעיות במערכת העיכול, אבל לא סתם בעיות שיתחילו להטריד אתכן בעוד עשרים שנה, אלא עצירות כרונית. הבטן מתנפחת ויש עלייה במשקל. רגע רגע, בולמיות מעלות במשקל?! אכן כן. אין ירידה במשקל!

כן כן, זכרו שכל עוד את בולימית יש כל הזמן עלייה במשקל. עוד בעיות שנגרמות לגוף כתוצאה מהבולמיה? המחזור מפסיק ולפעמים גם אם הבולמית יוצאת מהמחלה, המחזור כבר לא חוזר, משמע- אין ילדים ולא יהיו. נוצרים קרעים בקיבה ועוד סיבוכים רפואיים רבים. אתן יודעות מה? שילך הגוף לעזאזל! לא משנה כמה שמנות, מסריחות ומקריחות תהיו, מה שבאמת משנה זה מה שקורה לנפש הבולמית. האם לאותה נערה בולימית יש אושר בחיים? האם ההקאה מביאה חיוך? אני לא אשכח את הפעם הראשונה שהקאתי (במכוון!), דוקא אז חייכתי לעצמי וחשבתי שאני לקראת דרך טובה. אבל גם אם בהתחלה יש חיוך, הוא מהר מאוד נעלם.

בולימיות סובלות מדיכאון כרוני, דיכאון נוראי שמביא אין סוף מחשבות אובדניות. העצב הוא גדול ומשתלט על החיים. כמות הדמעות שאני באופן אישי \"ביזבזתי\" בגלל הבולמיה- היא עצומה. המחשבות האובססביות- מה אני אוכל? מתי? כמה? למה? איך? ליד מי? המחשבות האלו הן בלתי נסבלות, באמת! בנות, הנורא מכל הוא שהיציאה מהבולמיה היא קשה, ואני שואלת את עצמי אם היא אפשרית. אם היא אפשרית אז זה רק בליווי פסיכיאטר, רופא, דיאטנית והמון המון תמיכה ועזרה מהסובבים והקרובים לך.

אני יכולה לומר לכן שאני בולמית ולא יודעת אם אצליח להבריא אי פעם ולהחלים. החיים שלי נראים כמו זוועה מהלכת. בנות, זאת המתנה שלי בשבילכן, הכתבה הזו, שאולי תרחיק מכן את המחשבה על בולימיה. אז בבקשה, גם אם אתן לא חושבות שהדברים שכתבתי נכונים, אל תתחילו עם זה- בשבילי!

אני התחלתי בייעוץ פסיכולוגי כדי להיפטר מהדבר החרא שניקרא בולמיה הבנתי שזה לא עוזר לגוף שלי אלא רק מזיק אז אני מקווה שאלו שכן קוראות את זה ומרגישות לא טוב עם עצמן תאמינו לי שאתן הכי יפות כאתן עצמן ולא כדי לכם להתחיל אם כל החרא הזה מבטיחה לכן שבסוף רק תרוויחו מיזה אם אתן רוצות לרדת במישקל הכי יעוץ של של רופא מוסמך ולהתחיל קצת ספורט רק בדרכים האלא תיהיוא הכי יפות בעולם וגם שלמות אם עצמכן !


תגובות (5)

אני כבר בערך חודש מקיאה, ובדיוק מזה אני מפחדת, אני לא בטוחה שאפשר לעצור, וגם אם אני יפסיק להקיא אני יודעת שהמחשבות עדיין ישארו, אם אני לא יקיא אני לא יאכל בכלל, הפחד להשמין גדול מדי… אני מרגישה כל כך שמחה אחרי שאני מקיאה אבל כמו שאמרת מיד אחרי זה נעלם כל השמחה ואני פשוט עצובה וחושבת על איך שאני נראית ומה אני יאכל כל היום…

13/08/2014 12:01

אני כבר בערך חודש מקיאה, ובדיוק מזה אני מפחדת, אני לא בטוחה שאפשר לעצור, וגם אם אני יפסיק להקיא אני יודעת שהמחשבות עדיין ישארו, אם אני לא יקיא אני לא יאכל בכלל, הפחד להשמין גדול מדי… אני מרגישה כל כך שמחה אחרי שאני מקיאה אבל כמו שאמרת מיד אחרי זה נעלם כל השמחה ואני פשוט עצובה וחושבת על איך שאני נראית ומה אני יאכל כל היום….

13/08/2014 12:01

תאמיני לי שכדי לך לאזור אומץ לדבר אם מישהוא כי אני כבר כמעט בתוך החרא שנה וחצי והגעתי למצב של תת משקל ושהבית חולים זה הבית השני שלי זה הגיע למצב שבחיים לא דימיינתי ותאמיני לי זה רק פוגע בך זה רק מוסיף תלכי לדבר אם ההורים תלכי ביחד אם מישהוא שאת סומכת וקל לך ליהיות תלכו לטיפול זאת הדעה שלי וזה מה שאני מציעה לך כי חושבת שגם אם הבולמיה או בילעדייה כל אחת יפה בדרך שלה אז היא לא צריכה להזיק לעצמה או לעשות את הטעות הכי גדולה בחיים !

13/08/2014 13:02

כול הכבוג על האומץ ועל זה שדאגת לעצמך. העברת מסר חשוב בסיפור וזה מאוד חשוב להתמקד בנושא הזה כי זה נושא קשה שלא כולם מכירים אותו מוכנים להתעסק בו אז כול הכבוד לך, אני ממש מעריצה אותך!

13/08/2014 16:26

מאיה באמת תודה לך :)

13/08/2014 17:42
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך