בודד פרק שני וסופי

הרגשתי שהוא היה האבא שאף פעם לא היה לי טוב היה לי אבא הוא לא נתן לי מחמאות רק מה לעשות ואיך להיתנהג אליו, הכרתי אותו וראיתי שקוראים לו אדם אהבתי אותו יותר מאבא שלי. יום אחד אדם אמר לי תומר אנחנו צריכים ללכת לקנות לך בגדים ונעלים הלכנו לאוטו דיברנו אל איך אבא שלי היתנהג אלי והוא אמר איך הוא היתנהג אליך ככה ולא אמרתה למישהו??????
אמרתי זה היה קשה אבל מתגברים לפעמים הוא אמר וואו אתה ילד אמיץ לגילך כל הכבוד
הרגשתי באותו רגע כזה שמח ששחררתי משהו מליבי זה הקלה גדולה חיינו כיאלו אב ובן אמיתיים חיינו באושר אף אחד לא יפריעהיה די כיף משהו שלא הרגשתי אף פעם משם נהיו לי חברים טובים שיחקנו מלא גם אם אדם אני מקווה שעכשיו מותר לי ליקרוא לו אבא
סוף!