בדידות

הבדידות.
נמאס לי מהבדידות. מתחושת ההתרחקות הזאת שגורמת לי להרגיש כאילו כל העולם עוצר מלכת בשביל למרמר את הנשמה שלי.

לראות את הריקודים מהצד, את השמחה והשחרור ולא להרגיש כלום מזה.

זה מרוקן אותך, להרגיש ריק. החרדות, הפחדים, החששות ממלאות אותך במרירות ובכעס. בתחושת גועל לשונה.

עד שיגמר. עד שתוכל לחזור למקום המבטחים שלך. לבד, איך שאתה מעדיף את זה.

ולמה דווקא לך? אתה לא אוהב את זה, אבל זה חלק ממך. זה כמו אחת הגפיים שלך, כאילו משהו בך שלא מתחבר לאף אחד אחר.