בבקשה שמישהו ישים לב.
בבקשה שמישהו יסתכל לי בעיניים ויראה את מה שקורה בפנים.
בבקשה שמישהו יראה כמה אני כלכך ריקה בזמן שאני כלכך מלאה בכאב.
בבקשה שמישהו יציל אותי.
יציל אותי מעצמי.
קטע קצר ומדויק, ממש טוב. אך יש בעיה עם המשפט השלישי: כתבת "כמה אני כלכך ריקה" אבל היית צריכה לשים או כמה או כלכך. נגיד "כמה אני ריקה" או "שאני כל כך ריקה". יפה מאד!
ושתדעי- אף אחד לא ישים לב, אף פעם. אני מסתובבת עם ההרגשה הזו בשנתיים האחרונות, מחכה שמישהו ישים לב, וזה לא קורה.
הדרך היחידה לגרום להם לראות היא לצעוק את זה, לתת להם לדעת. אין לך מה לחכות בציפייה שמישהו ישים לב- כי זה פשוט לא יקרה. כל אחד עסוק מדי ממה שעובר עליו. תאמיני לי שגם את לא שמה לדברים שעוברים על אחרים, גם אם נראה לך שכן, אנחנו לא תמיד רואים הכל. אנחנו מומחים בלהסתיר.
אז אני ממליצה לך להגיד את זה, לצעוק את זה, לזעוק לעזרה, לבקש, לשאול, ולכתוב- לכתוב זה עוזר.. מקווה שעזרתי:) את מוזמנת לשלוח לי הודעה ולדבר איתי, אני תמיד שמחה לעזור3>
rainbow girl צודקת. הדבר שאת צריכה לעשות זה להיפתח, לספר. להגיד. לספר לכל מי שנעים לך לדבר איתו. תמצאי לך עיסוק נפשי שאת אוהבת. הרבי לצאת לבחוץ, להשתולל, ליהנות. דברי עם חברותייך על נושאים מצחיקים ושמחים, גם אם אין לך הרבה. הכירי אנשים חדשים.
-אלה העצות שלי.
אני כל כך מזדהה. זה פשוט כל כך כואב. אני שתקתי במשך חמש שנים ואף אחד לא ידע. לפני יומיים הייתה הפעם הראשונה שסיפרתי, גם כן לא את הכל, קשה להעביר את זה במילים, אבל חלק. לא האמנתי שזה יעזור, אבל אני מרגישה כזו הקלה. אם יש מישהו שאת יכולה לסמוך עליו תנסי לספר, אין טעם לענות את עצמך.
תגובות (7)
קטע קצר ומדויק, ממש טוב. אך יש בעיה עם המשפט השלישי: כתבת "כמה אני כלכך ריקה" אבל היית צריכה לשים או כמה או כלכך. נגיד "כמה אני ריקה" או "שאני כל כך ריקה". יפה מאד!
מזדהה..
מוזמן/ת לדבר איתי^^ הקטע מאוד יפה.
אשמח שתקראי את הסיפור שלי(;
ושתדעי- אף אחד לא ישים לב, אף פעם. אני מסתובבת עם ההרגשה הזו בשנתיים האחרונות, מחכה שמישהו ישים לב, וזה לא קורה.
הדרך היחידה לגרום להם לראות היא לצעוק את זה, לתת להם לדעת. אין לך מה לחכות בציפייה שמישהו ישים לב- כי זה פשוט לא יקרה. כל אחד עסוק מדי ממה שעובר עליו. תאמיני לי שגם את לא שמה לדברים שעוברים על אחרים, גם אם נראה לך שכן, אנחנו לא תמיד רואים הכל. אנחנו מומחים בלהסתיר.
אז אני ממליצה לך להגיד את זה, לצעוק את זה, לזעוק לעזרה, לבקש, לשאול, ולכתוב- לכתוב זה עוזר.. מקווה שעזרתי:) את מוזמנת לשלוח לי הודעה ולדבר איתי, אני תמיד שמחה לעזור3>
rainbow girl צודקת. הדבר שאת צריכה לעשות זה להיפתח, לספר. להגיד. לספר לכל מי שנעים לך לדבר איתו. תמצאי לך עיסוק נפשי שאת אוהבת. הרבי לצאת לבחוץ, להשתולל, ליהנות. דברי עם חברותייך על נושאים מצחיקים ושמחים, גם אם אין לך הרבה. הכירי אנשים חדשים.
-אלה העצות שלי.
באמת יפה=) אני ממליצה לך לחלק את זה למשפטים יותר קצרים. דרגתי חמש:)
אני כל כך מזדהה. זה פשוט כל כך כואב. אני שתקתי במשך חמש שנים ואף אחד לא ידע. לפני יומיים הייתה הפעם הראשונה שסיפרתי, גם כן לא את הכל, קשה להעביר את זה במילים, אבל חלק. לא האמנתי שזה יעזור, אבל אני מרגישה כזו הקלה. אם יש מישהו שאת יכולה לסמוך עליו תנסי לספר, אין טעם לענות את עצמך.